בעל שם טוב, קונטרס מאירת עינים ע״דBa'al Shem Tov, Kuntres Meirat Einayim 74
א׳שמעתי סיפור מהבעל שם טוב ז"ל שקודם הסתלקותו עמדו אצלו תלמידיו, ושאלו אותו, רבינו על מי אתם עוזבים אותנו, והשיב להם, על הבן יחיד שלי, ואחר כך פנה לבנו הקדוש ואמר לו, הרשלי, אתה ירא להתמנות על מקומי, הנני מבטיחך שבכל עת שתצטרך אלי ותקרא אותי, אבוא אליך, והנה בשבת הראשון שאחר הסתלקות הבעש"ט ישבו כל התלמידים אצל השלחן, והרה"ק ר' צבי ז"ל היה נחבא אל הכלים ולא דיבר שום דברי תורה, כן היה בסעודה ראשונה ושנייה של שבת, ואח"כ בסעודה שלישית לא יכלו התלמידים להתאפק לישב בחשאי והתחילו מעצמם לדבר דברי תורה והזכירו מאמר אחד בשם הבעש"ט ז"ל, והרב ר' צבי ז"ל [שלא רצה ברבנות בשום אופן כמו שהוכיח סופו שלא עיכב אותם אצלו] בשמעו זה, הוציא מפיו מלין ואמר, ראה נא אבי שאין להם דרך ארץ ממני, והנה תיכף נתראה אליהם הבעל שם טוב הקדוש ועמד לפניהם, ונפל עליהם פחד גדול, והתנצלו עצמם מיד ואמרו חלילה חלילה, אין כוונתינו, רק בשביל שכל כך רגילים אנו בדיבורי הבעל שם טוב, עד שלא היה אפשר לנו להתאפק מלחזור עכ"פ מאמר אחד.
(במכתב הרב דמעזבוז).
(במכתב הרב דמעזבוז).
1