בעל שם טוב, לך לך י״בBa'al Shem Tov, Lech Lecha 12
א׳אמר הבעל שם טוב נשמתו בגנזי מרומים על פסוק הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את, כי איך לא ראה אותה עד עכשיו שהוא מהנמנע. אך על ידי שהיה אברהם אבינו עליו השלום מרכבה אליו יתברך, והיה מקושר במחשבתו תמיד בשורש המחשבה לא ראה והכיר בה עד עכשיו בתמונת יפיה, כי היה דחוק מאוד מזה, אף שהיה רואה אותה תמיד מכל מקום מחשבתו היתה תמיד שלא במקום הראייה הגשמיית, לכן לא הכיר בה עד עכשיו, רק כשהלך למצרים נאמר שם וירד אברם מצרימה שירד ממדרגתו הקדומה וכו' כי הרשעים שבדור המבול הפילו בחינת התורה והמחשבה למקום קליפת מצרים, שעל ידי זה הוצרכו ישראל להיות שם ולברר הניצוצות ולייחדן כמקודם, כי המצריים היו שטופי זימה, והמקור היה מעולם האהבה שנפלה שם מהתורה שהוא בחינת חסד כמו שכתוב (משלי ל״א:כ״ו) ותורת חסד על לשונה, וישראל העיד עליהם הכתוב שלא נכשלו במדה זו של זימה כמו שכתבו (בפ' פינחס) הראובני השמעוני ה"א מצד זה ויו"ד מצד זה (מדרש שיר השירים פ"ד סי' כ"ד) ועל יד זה העלו את האהבה הנפולה לשרשה, ולהתורה שנקראת חסד כאמור, ועל ידי זה זכו לקבלה תיכף בחודש השלישי, על ידי שבררו בחינת התורה שהיתה שם. ובימי אברהם עדיין לא היה הבירור לגמרי, ולכך בבוא אברם למצרים ירד ממדרגתו והתחילו לבא אצלו מחשבות מבחינת השבירה כמ"ש (במשלי כ״ד:ט״ז) שבע יפול צדיק וקם, רצה לומר כי הצדיק יפול בבחינת השבע שהן שבע מיני מחשבות שנפלו ממקורן, אך על ידי שהוא צדיק, וקם, ומייחד לשרשן למקור המחשבה שנקרא חכמה בבחינת אחותי, ונחשב לו עבדות על ידי זה יותר, ולכן אמר הנה נא ידעתי כי נפלתי ממדרגתי עד שידעתי כי אשה וגו' מה שאין כן מקודם כאמוד, ולימד לה דעת להנצל מזה במקום הזה שהוא מצרים על ידי שאמרי נא אחותי את, פירוש, לאחוז בבחינת אחותי שהוא החכמה העליונה כאמוד ואז המחשבות שבמצדים שבאו לו הוא כדי להעלותן לשורשן, והוא אדדבה עבדות השם יתברך כאמור ולא שבאו לבלבלו, וזהו וחיתה נפשי וגו':
(מאור עינים פ' שמות ד"ה וזהו רבות)
(מאור עינים פ' שמות ד"ה וזהו רבות)
1
