בעל שם טוב, לך לך י״דBa'al Shem Tov, Lech Lecha 14

א׳כתיב (תהילים י״ז:י״ד) וצפונך תמלא בטנם, שיש למנוע מלהסתכל בדברים הגשמיים הטובים, ומכל שכן מלהסתכל בנשים יפות, שהוא מסתכל עבור חמדתו, ונמצא שבזה הראייה עובד את עצמו וזהו כעובד עבודה זרה (עיין זוה"ק קדושים דפ"ד ע"א) ומזה ההרהור בא לו ח"ו עבירה בלילה, ונותן כח בקליפה ונתעברו ממנו, וזהו וצפונך מה שאתה צופה בעבורך, דהיינו על אשה ביפיה, שאינך מסתכל אלא בעבורך, ובזה הראיה נותן כח בהם, ועוד אם יעשה זה קודם שיוליד בן, יהיה זה הבן שורשו בכחם, ועל דרך מה שכתב האר"י ז"ל בפסוק כבד את אביך (בפ' יתרו) שדרשו חכמינו ז"ל (כתובות דק"ג ע"א, זוהר קדושים דפ"ג ע"א) לרבות אחיך הגדול, והטעם באח הגדול, הוא כמו ענף הגדול שבאילן, ומענף עצמו יוצא עוד ענף אחד, נמצא זה הענף יש לו יניקה מן ענף הראשון, כן אח הקטן יש לו יניקה מן האח הגדול, לפי זה אם נותן כח מעיקרא בקליפה ואחר כך נולד לו בן, אזי בזה הבן הוי כמו הענפים הנ"ל שעיקר הכח הוא בהם, והבן הוא כמו יתרון וזהו (תהילים י״ז:י״ד) והניחו יתרם לעולליהם, אלא כך יש לנהוג בהסתכלות, אם הסתכל בפתע פתאום על אשה יפה יחשוב במחשבתו מנין לה זה היופי, הלא אם היתה מתה לא היה לה עוד זה צורת הפנים, אם כן מנין לה זה היופי על כרחך זה בא מכח אלהי המתפשט בה, הוא נותן לה כח היופי והאדמימות, נמצא שורש היופי הוא כח אלוהיי ולמה לי למשוך אחר החלק הלא טוב לי להתדבק בשרשא ועיקרא דכל עלמין ששם כל היפויים, וכן מה שמסתכל בשאר גשמיות כגון בכלי יחשוב מנין בא לכלי זה הנוי והצורה על כרחך החומר הוא הפסולת והנוי והצורה הוא הרוחניי והחיוני מזה הכלי, והוא ג"כ חלק אלוהי ממעל, וכן כשאוכל יחשוב שהטעם והמתיקות של דבר מאכל ההוא בא מכח חיוני והמתיקות של מעלה שהוא חיותו, ובדומם יש גם כן חיות, שאנו רואים שיש לדומם ההוא קיום ועמידה, נמצא שיש בכל מקום חיות אלוה ממעל.

ב׳ואם מסתכל תמיד כך נמצא מסתכל במחשבה ואין הסתכלות שלו אלא הסתכלות בעבור אין סוף ברוך הוא, וזה טוב לבטל הרהור, אז אם יחשוב כך כל היום, וזהו כלל דמה שחושבין ביום, זה המחשבה סליק על רעיונים בשינה וחלום, ובזה יזכה לראות בחלום את החיוני של הגשמיי ההוא גופיה, שביום אינו רואה אלא הגשמיי, ובמחשבתו חושב שהרוחניי מלובש בגשמיי, אבל בחלום הוא רואה את הרוחניי ערום מבלי לבוש, והטעם כי חלום הוא מלשון עתים חלים (ר"ה דכ"ח ע"ב) לשון חוזק, והענין כי ביום כח החיוני שבאדם הוא חלש שהוא מקושר בגוף, לכך אינו רואה החיוני של הדברים הגשמיים, אבל בלילה החיוני שבאדם מתפשט מתוך הגוף, אז החיוני הוא חזק, לכן יוכל לראות החיוני גופיה, ומזה יכול האדם לבא למדרגת הנבואה, ולכן כתיב בכל הנביאים (בפ' בהעלותך) בחלום אדבר בו, אבל משה רבינו עליו השלום היה רואה בהקיץ חיוני של הגשמיי, וזהו שאמר דוד (תהילים י״ז:ט״ו) אני בצדק אחזה פניך גופא בלילה, כי אחזה הוא מלשון חזיון לילה, ומה טעם, כי אשבעה בהקיץ תמונתך, תמונה הוא רומז על הצורה, כלומר כשאני מסתכל בדבר גשמיי, אין אני מסתכל על גשמיותו בלבד, אלא אני מסתכל שהתמונה דהיינו הצורה והחיוני שלך הוא, והוא מלובש בגשמי ההוא, וזהו (קהלת ב׳:י״ג-י״ד) החכם עיניו בראשו, רצונו לומר, על הראש של הדבר דהיינו על הרוחניות והחיות של הדבר, וזהו (תהילים קי״ט:ק״ס) ראש דברך אמת, וזהו (דה"י א' כ"ט) והמתנשא לכל לראש ואיתא בזוהר (פ' האזינו דרפ"ט ע"ב) רישא דכל רישין:
(צוואת הריב"ש די"א ע"א, אור תורה דמ"ג ע"ג).