בעל שם טוב, לך לך כ״וBa'al Shem Tov, Lech Lecha 26
א׳ויוצא אותו החוצה וגו'. אמר לפניו רבונו של עולם נסתכלתי באצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן, אמר לו צא מאצטגנינות שלך שאין מזל לישראל (שבת דקנ"ו ע"א), והקשו בתוספות הא אמרינן (במועד קטן דכ"ח ע"א) בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא, ואמד הבעל שם טוב ז"ל אי"ן ר"ל דבר שהוא אין, שהוא הרצון הנקרא אין, לרוב ההעלם שאין משיגים, זהו מזל לישראל, וזהו כוונת חכמינו ז"ל גם כן, בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא אלא במזלא, היינו במזל א שהוא הרצון, מה שנוזל מהרצון כדכתיב (בפ' תשא) וחנותי את אשר אחון, שהוא ברצון, ורצון הוא א שהוא ראשית הכל, והוא למעלה מזכות, כי מה שמגיע בזכות אינו חסד של אמת, שהרי מגיע לו התשלום, והחסד של אמת הוא ברצון בלי זכות, וזהו במזל א תלוי הדבר, והוא חסד של אמת, ונקרא חס ד' שחס על מדרגת הדלים לקרבו, וזהו העיקר:
(מאור עינים בליקוטים ד"ה כשרצה אברהם).
(מאור עינים בליקוטים ד"ה כשרצה אברהם).
1
