בעל שם טוב, לך לך ל״גBa'al Shem Tov, Lech Lecha 33
א׳וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי וגו' שמעתי ממורי פירוש הכתוב (תהילים ס״ט:כ״ז) כי אתה אשר הכית רדפו כו' תנה עון על עונם וכו' ימחו מספר חיים כו', והקשה הא לכאודה איפכא משמע שעשו שליחות הקדוש ברוך הוא, ולמה יענשו, וביאר על פי משל, שהיה מלכות אחת אדוק מאוד בעבו"ז, הידוע באדום ופעם אחת עשה משתה לכמה שרי מדינות ומלכים, ובטוב לבו ביין שאל את פי כל שרי מדינה ומדינה על מהות עבו"ז שלו, והשיבו כל אחד את אשר עם לבבו, אף שיש לכל אחד עבו"ז מיוחדת, מכל מקום הודו קצת לעבו"ז שלו שהיה נביא זה אומר בכה וזה אומר בכה, ובהגיע לשאול פי היהודי אמר שהיה אותו האיש אדם רשע מישראל, וחרפה היה לו מאוד למלך למיצר לו, אמר לו נמשיל לך משל, שהיה איש אחד בקי באבנים טובות, והיה לו אבן שהיה בו רימה, באופן שלא יוצלח לשום דבר, ואינו שוה בעיניו אף פרוטה אחת, מה עשה, כסות ולשון שינה איך שהוא עובד אדמה ויש לו למכור אבן אחת באין מבין מהות האבן, ומכרו לאיש אחד בכמה זהובים, וזה מכר לחבריו, וחבירו לחבירו עד שהגיע למלך, ובהגיעו לרשות המלך קרא לכל מביני האבנים טובים שיאמרו ערך האבן, וכל אחד הפריז על ערך האבן כדי להחניף למלך עד שהגיע לשאול פי אותו המבין שמכר את האבן, ואמר שאינו שוה כלום כי יש בו חסרון, וחרה למלך עד למאוד, והשיב זה האיש, הלא אני הוא שהחלפתי שמלותי ומכרתי אבן זה וממני הוא, כך הענין בעבו"ז הוא מזרע ישראל ומי יודע מהותו יותר ממנו.
1
ב׳ובכך מובן מה שאמר דוד אל הקדוש ברוך הוא [בפסוקי תהלים הנ"ל], כי נודע שאין הקדוש ברוך הוא מייסר את הצדיק כי אם על ידי אדם רשע, ולא על ידי צדיק אחר, וכמו שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי דהוי לו לומר אדון אנכי, מה שאין כן דן, משמע דכבר דן אנכי, וצריך לומר דבאמת כך הוא, כי קודם שמייסר את הצדיק, כבר נידון הרשע אשר ראוי להענש בלאו הכי מצד מעשיו הרעים, נידון הוא על זה אשר על ידו יהיו יסורי הצדיק, ואז הרשע עדי אובד, וכמו שכתוב בכתבים על פסוק (קהלת א') בעת אשר שלט האדם באדם לרע לו לרע לו של המיצר, כי הצדיק מברר הניצוצין שהם מאנין תבירין, על ידי יסורין שנתייסר על ידי הרשע, והצדיק עולה והרשע יורד תחתיו שמה, בסוד שעיר עזים לחטאת דראש חודש יעו"ש, וזהו שאמר כי אתה אשר הכית רדפו, כי אתה היודע האמת שעל ידו נתייסר הצדיק, ועל כן רשע הוא, והראיה כי אשר רצית להכות נעשה על ידם שהם רדפו אותו, ואם כן כבר נגזר דינו להענש, לכך תנה עון זה גם כן על עונם וימחו מספר חיים ודפח"ח:
(תוי"י ר"פ פינחס דקס"ז ע"א).
(תוי"י ר"פ פינחס דקס"ז ע"א).
2
