בעל שם טוב, מצורע י׳Ba'al Shem Tov, Metzora 10
א׳שמעתי בשם מורי מוסר פרטי הכולל הכל, אם ירצה אדם לגנות שום בריה או שום אדם, יגנה את עצמו, ואם ירצה לשבח שום אדם, ישבח יותר להשם יתברך וכו' ודפח"ח:
1
ב׳הגם כי דבריו מבוארים, מכל מקום נראה לי לזכור פרט אחד מלתא בטעמא, דביארתי (בתהילים ט״ז:ח׳) שויתי ה' לנגדי תמיד, גם שהוא נגדייות ביטול תורה או תפלה, או שרואה דבר מכוער מחבירו, יתן דעתו שהכל הוא מהשם יתברך לתועלתו, שיראה לתקן ולהטיב מעשיו, כמו ששמעתי מן מוהר"ן שהוא כלל גדול שלא יבלבל אותו שום ביטול, כי האדם יראה את עצמו כאילו בשבילו נברא העולם, ואם היה יחידי בעולם היה סובר שהוא צדיק וישר חסיד ונאמן, מה שאין כן עתה שרואה דבר מכוער מחבירו יבין בדעתו שיש בו שמץ מנהו וכו', אם כן כל גנות שירצה לגנות את חבירו יתלה בעצמו כאמור, ובזה יקיים (פ' קדושים) ואהבת לרעך כמוך שהוא כלל התורה כולה, וההיפוך בשבח, שיתלה כל השבח בו יתברך שמו כו' על דרך שאמר הכתוב (איוב מ״א:ג׳) מי הקדימני ואשלם, ובסוד (תהילים נ״א:י״ז) אדני שפתי תפתח וגו', אם כן כל השבח של בני אדם הכל משלו יתברך שמו, והבן:
(תולדות יעקב יוסף פ' וישב דל"ג ע"א).
(תולדות יעקב יוסף פ' וישב דל"ג ע"א).
2