בעל שם טוב, מקץ י״גBa'al Shem Tov, Miketz 13

א׳ואת הארץ תסחרו. הנה יש שני סוגי אהבה, א' שהאב אוהב מעשה בנו החכם, ומתפאר במעשה החכמה שעושה או בדברי החכמה שמדבר, והב' שאוהב את בנו בעצם, וכל מה שמדבר לפניו הכל הגון בעיניו בשביל אהבתו אותו, והנה באהבת השם יתברך אלינו אהבה א' הנ"ל כשהצדיק עושה מצוות ומעשים טובים הכל בחכמה נפלאה ומעלה ניצוצות הקדושים שבדומם צומח חי מדבר ואז השם יתברך אוהב אותו מאוד, ובזה מקשר גם חיצונית העולמות להשם יתברך, שהשם יתברך שורה בכל מעשיו, וזה יתתקן לגמרי בביאת משיח במהרה בימינו כמו שנאמר (ישעיהו י״א:ט׳) ומלאה הארץ דעה וכו', וגם בהמות וחיות כולם יהיו יודעים את השם יתברך ולא ירעו ולא ישחיתו וכו', ואהבה הב' הנ"ל הוא כשהצדיק בעצמו מקושר להשם יתברך, והשם יתברך אוהבו מאוד אותו בעצמו, ואינו עושה מעשיו בחכמה כמו הראשון רק הולך בתמימות גדול ומקושר להשם יתברך ולכן השם יתברך אוהבו, וזה נקרא עניות פנימיות העולמות, שהצדיק הוא העולם, וזהו מה שנאמר ואת הארץ תסחרו, דהיינו כל האותיות מן א ועד ת מה שהם בארצייות כעת, דהכל נברא באותיות דהיינו הדיבור של הק' ברוך הוא, והם ניצוצות הקדושים, תסחרו, לשון עלייה, דהוא לשון סיבוב וגלגל:
(כתר שם טוב די"ט ע"ב, לקוטי אמרים ד"י ע"ד).