בעל שם טוב, מקץ ד׳Ba'al Shem Tov, Miketz 4
א׳בגמרא (ר"ה דכ"ו ע"ב) לא הוי ידעי רבנן מאי השלך על ה' יהבך (תהילים נ״ה:כ״ג) וכו' שקול יהבך ושדי אגמלאי, שמעתי בשם הבעש"ט כי יש שני בחינות בטחון של אדם, א' היינו שיעשה איזה עובדא כטעם (תהילים ל״ז:ג׳) בטח בה' ועשה טוב, כמבואר בזוהר הקדוש (פ' בהר דק"י ע"ב) מהו ועשה טוב אלא הכי תנינן בעובדא דלתתא יתער עובדא דלעילא, אמנם כביכול בגלות ישראל אי אפשר לתקן כראוי ועשה טוב בעובדא, ויש עוד בטחון ברזא דרצון עליון דייקא השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך (תהילים נ״ה:כ״ג) וכמבואר בזוהר (יתרו דפ"ג ע"א) אר"ש תנינן אז תתענג על ה' (ישעיהו נ״ח:י״ד) אתר דאיהו לעילא וכו' עד ועתיק יומין מטא, נמצא למד סוד השלך על ה' יהבך, אמנם רבנן לא הוי ידעי אם מותר לאדם בטחון הזה, עד שרבב"ח אזיל בהדי טייעא ואמר לו שקול יהבך ושדי אגמלאי, רצה לומר שרבה בר בר חנה המתין עד שיאמר לו הטייעא בעצמו, משמע שמותר להיות הבטחון כל כך, עד כאן שמעתי בשם הבעל שם טוב זי"ע:
(לקוטי מהרי"א על הילקוט מלאכי א').
(לקוטי מהרי"א על הילקוט מלאכי א').
1