בעל שם טוב, משפטים כ״בBa'al Shem Tov, Mishpatim 22
א׳ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה וגו' ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה וגו'. ודרשו רבותינו (ברכות ד"ה ע"א) שכולם ניתנו למשה מסיני ע"ש, שמעתי משל בשם מוהר"ז, שרצה להוכיח לאחד איך כל חכמות שבעולם הן חכמת מדידה והן תשבורת ושבע חכמות, הכל נרמז בש"ס, ושאל השואל הא יש כמה עוסקים בלימוד הש"ס ואינם יודעים חכמות אלו, והשיבו על פי משל, שהיה מלך אחד, ולו כמה מיני אוצרות זה גדול מזה, וגם היו לו כמה מיני עבדים ובן אחד, ולעת זקנתו התחכם והטמין אוצרות החשובים בבנין, בכותלי אפריון וחדרי המלך, ועשה רק שינוי אחד בכותל, שירגיש בו החכם ומבין, ומה שהיה האוצר יותר חשוב הטמינו יותר, ועשה שינוי יותר דק בתכלית, ואחר כל זה אמר לבנו ביחידות שתדע כל מה שעשיתי אינו דבר ריק, שים לבך להבין. והנה אחר מיתת המלך, האוצרות הגלויים חטפו העבדים, וזה הבן נתן לב להבין מה שאמר לו אביו, ואחר העיון הרגיש שיש שינוי בכותל במקום זה, וחפש על ידי סתירת הכותל ומצא אוצר, ואחר זה נתן לב יותר והרגיש המעט שינוי שיש שם אוצר יותר חשוב, כך הוא בנמשל, חכמות חיצונות חטפו העבדים, שהן האומות, ואוצרות החשובים הוא יראת ה' לבנו יחידו, ואוצר החשוב יותר מזה תוכו רצוף אהבה, ודפח"ח:
(תוי"י פ' בהר דקכ"ג ע"ד).
(תוי"י פ' בהר דקכ"ג ע"ד).
1