בעל שם טוב, נח ק״הBa'al Shem Tov, Noach 105

א׳הבעל שם טוב הקדוש ז"ל אמר מה שבא לאדם מחשבות זרות ומבלבלים אותו בשעת התפלה הוא אדרבה סימן טוב, על פי משל, דלפני מלך בשר ודם יש כמה מחיצות ושומרים לפתחים, שלא לגשת אליו, ופעמים מזדמן שאחד רוצה לילך עם המבוקש אל המלך והשומרים יודעים שזה יהיה רע להם, ואז אם זה ההולך אינו חשוב והגון, והרי ודאי להם שלא יפעול כרצונו כי המלך לא ישגיח עליו כלל, אז תיכף כשזה האיש אומר להשומרים שיניחוהו לעבור הפתחים והמחיצות תיכף פותחים לו כי מה איכפת להו, מה שאין כן אם זה האיש הוא שר וחשוב לפני המלך אז אשתמוטי קא משתמטי ליה בכל היכולת לדחותו בלך ושוב, שרצונם שלא יבא לפני המלך בידעם כי רע יהיה להם, כי דבריו יתקבלו לפני המלך, כמו כן נמי ענין התפלה ידוע כי הוא התקשרות להעלות ניצוצות הקדושות מהסטרא אחרא ר"ל ומכל דברים השפלים, וזה רע להם, לכן אם איש פשוט בא להתפלל לפני הקב"ה אשר גם בלאו הכי תפלתו איננה כל כך כהוגן ולא תעשה בהם רושם, אז מניחין אותו ואין מבלבלין אותו כל כך, מה שאין כן באיש הירא, אשר תפלתו תעשה פרי למטה ושורש למעלה אז מתגברין הסטרא אחרא בכל היכולת ומבלבלין אותו במחשבות זרות, והמשכיל היודע זאת מתגבר בכל כחו עליהם וצועק בקול מר אבי הושיעני, והקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של ישראל, אז נפתחין כל המחיצות והפתחים, וגורם תיקון הראוי, להעלות הניצוצות הקדושים, ופועל ישועות:
(שפת אמת בערזאן פ' וארא).
1