בעל שם טוב, נח קי״אBa'al Shem Tov, Noach 111
א׳אלופינו מסובלים (תהילים קמ״ד:י״ד) כשיודע האדם שאלופו של עולם הוא בכל תנועה שבעולם אז יכול לסבול הכל ואז אין פרץ וכו', וכן שמעתי אחר כך ממורי כי בידיעת אדם שהשם יתברך מלא כל הארץ כבודו וכל תנועה ומחשבה הכל ממנו יתברך, אף אם יעלה היפך בכמה דברים ממשמעות הפירוש של התפלה, מכל מקום בידיעה זו יתפרדו כל פועלי און וכו', הגם ששמעתי ממנו גם כן שצריך הכנעה הבדלה והמתקה וכו' מצד השבירה שנפלו הניצוצות קדושות בין הקליפות צריך להפריד מהשכינה מחשבות רעות וזרות וכו', ודפח"ח, והחכם יבין וישכיל דיש בזה ב' סוגים, אחד דרך כלל ואחד דרך פרט, כמו ששמעתי ממורי וכתבתי מזה במקום אחר ביאור (כתובות דט"ז ע"ב) כיצד מרקדין לפני הכלה בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה וכו' דבית שמאי סבירא להו דבזמן הגלות סגי דרך כלל כמות שהיא, ובית הלל אומרים דצריך דרך פרט לקשט הכלה שתהיה נאה וחסודה וכו' ודפח"ח, והכי נמי אם יכול לטהר מחשבתו אזי מה טוב ומה נעים שיעשה דרך פרט בענין הבדלה והכנעה והמתקה שהוא עמוק מאוד, ואם לאו ידע דרך כלל שהכל ממנו ית' ואז יוכל לעמוד על עמדו ולא ידחו הקליפות אותו בכל המדרגות, שיהיה נשאר דבוק בו יתברך, וזהו הבטחתו יתברך (בזכריה ג׳:ז׳) ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה שהם המלאכים, שאין החיצונים והקליפות יכולים להדיחו ממעמדו ומצבו:
(כתונת פסים דכ"ז ע"א).
(כתונת פסים דכ"ז ע"א).
1