בעל שם טוב, נח קי״בBa'al Shem Tov, Noach 112
א׳שמעתי ממורי זלה"ה כיצד מרקדין לפני הכלה בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה, וביאר כי לעתיד השכינה נקראת כלה וכו' מה שאין כן עתה השכינה נקראת זאת וכו', ובזה יובן כיצד מרקדין בזמן הזה בגלות השכינה שהוא לפני וקודם שנקראת כלה, כי הריקוד הוא להעלות ניצוצין ומדרגה תחתונה להעלותה אל העליונה כמו ריקוד קדוש וכו', ואין זה עולה יפה בזמן הגלות כי מי יוכל לעשותה על צד השלימות, כמבואר (בכתבי האר"י ז"ל) בסוד נפילת אפים שהוא להעלות ניצוצין מן עשייה עד רום המעלות וכתב מוהרח"ו שאין אתנו יודע עד מה וכו' יעו"ש, לכך אמרו בית שמאי כלה כמות שהיא על דרך שכתב בזוהר (פ' וירא דק"ג ריש ע"ב) סוד נודע בשערים בעלה לפי מה שמשער כל אחד בדעתו ויכלתו אף בדרך כלל, אם אינו יכול בדרך פרט לייחד השכינה ולקשטה מכל מקום ישער כלה כמות שהיא, ובית הלל סבירא להו כלה נאה וחסודה, שצריך לידע בפרט איך להסיר בגדי צואים ולכלוך מהציצוצין ולקשטה בפרט, שתהיה השכינה כלה נאה וחסודה וכו' ודפח"ח:
(צפנת פענח דמ"ו ע"א)
(צפנת פענח דמ"ו ע"א)
1