בעל שם טוב, נח קכ״זBa'al Shem Tov, Noach 127
א׳שמעתי ממורי ענין התפלה בח"ל, העיקר הוא האמונה שיאמין שהשם יתברך מלא כל הארץ כבודו, ועל ידי זה מעלה ומנשא רגלי השכינה וכו', וגם יאמין, מיד כשיצא מפיו נוסח התפלה מה ששואל, מיד נענה, וכי תימא הא לפעמים שלא מצא מבוקשו, הענין הוא שהוא בהעלם ממנו, למשל שנעשה בקשתו בכללות העולם, הגם שבפרטות הוא מבקש להסיר הצער, באמת הוא לטובתו, או למרק עון או כיוצא וכו', כי אם יהיה בכוונת שאלתו, שמצפה שיהיה נענה, אז מכנים הוא גופניות בתוך שאלתו שהיה ראוי שיהיה רק ברוחניי לתועלת השכינה, ולא לתועלת עולם הזה, לכך הוי מסך מבדיל וכו' והאריך בזה ודפח"ח:
(בפ"י בסופו דקכ"ז ע"א).
(בפ"י בסופו דקכ"ז ע"א).
1