בעל שם טוב, נח ק״עBa'al Shem Tov, Noach 170
א׳כי יצר לב האדם רע מנעוריו. אמרו רבותינו ז"ל (קדושין ד"ל ע"ב) בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין, וזהו ענין הכתוב (תהילים מ״ח:ב׳) גדול ה' ומהולל מאוד בעיר אלהינו הר קדשו, רצה לומר, מאוד גדלה אהבתך וחיבתך אלינו, על דרך מה שאמר הכתוב (ישעיהו מ״ט:ג׳) ישראל אשר בך אתפאר, שיש להשם יתברך התפארות גדול ותענוג ושעשוע ממעשי הצדיק עם תורתו ותפלתו, ואף על פי שהכל ממך, אתה בראת יצר הרע ואתה בראת התורה, ואתה נותן בנו כח לכבוש את היצר הרע ולמתקו על ידי התורה, כמו תבלין לקדרה, נמצא הכל הוא ממך ומשלך ומכחך פעלנו כל זאת, ואף על פי כן יש לך תענוג גדול מזה ואתה מתפאר בנו כאילו עשינו הדבר מעוצם ידינו, ובזה ניכר אהבה עזה, וחיבה יתירה נודע לנו, שנקראים בנים למקום.
1
ב׳משל לבן החביב אצל אביו שבא אורח אחד ורוצה לנסות את הבן בלימוד ולתהות אותו בקנקנו, והנה לא היה יכול הבן להבין כלל ההלכה ההיא מתוך גודל עומקה וחריפותה, והנה מתוך גודל חיבת האב עליו, לא היה יכול לסבול צער בנו חביבו שהוא מתקשה מאוד ואינו יכול להבין, מה עשה אביו פתח לו פתחא בהאי הלכה, והראה לו את הדרך אשר ילך בה, ואשר יצא ואשר יבא בשקלא וטריא, כמעט אשר הגיד לו כל תוכיות ההלכה, והנה בא האורח ההוא לשאול אותו ההלכה ולנסותו בפני אביו, והתחיל לומר ההלכה, והאורח שואל אותו כמה שאלות ומקשה כמה קושיות, והוא משיב דבר על אופניו והוא מותיב והוא מפרק בשכל זך ובהיר, ואביו רואה ושמח ומתענג ומתפאר מזה, ואף על פי שמכחו עשה את החיל הזה, עם כל זה יש לו תענוג גדול.
2
ג׳והנה כראות האורח שיש לאביו תענוג מזה, רצה האורח להוסיף תענוג לאביו והתגבר על הבן, והוסיף לשאול אותו ולהקשות קושייות חדשות חזקות ועצומות, והבן ההוא בהיותו בוטח על אביו, התעורר מעצמו והתחכם, ותירץ כל הקושיות וזהו שאמרו חכמינו ז"ל (סוכה דנ"ב ע"א) כל הגדול מחבירו יצדו גדול ממנו, ואמרו רבותינו ז"ל (ב"ב דט"ז ע"א) שטן לשם שמים נתכוון, והנמשל מובן כי בראותו שהצדיק כובשו ויש להשם יתברך תענוג מזה, הוא מתגבר עליו בכל יום, והוא כובשו ומתגבר על יצרו, וזהו שאמרו רבותינו ז"ל (מגילה די"ת ע"א) הקדוש ברוך הוא קראו ליעקב אל, אל הוא לשון חוזק וגבורה (יבמות דכ"א ע"א) כמו ואת אילי הארץ לקח (יחזקאל י״ז:י״ג), וזהו שקראו אל שהצדיק נקרא גבור שכובש את יצרו (אבות פרק ד'), ולעתיד אמרו רבותינו ז"ל (סוכה דנ"ב ע"א) לצדיקים נדמה היצר הרע כהר גדול, ואז יהי ניכר גלוי ומפורסם לכל, גבורת הצדיקים, שכבשו הר גדול כזה, ואפשר שלעתיד יקראו הכל שם הצדיקים בשם אל, שזה רמז הפסוק (בס' בלק) כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל, כי ידוע שישראל הוא שם הצדיק, וזהו שאמר הכתוב כעת יאמר לישראל שהוא הצדיק, יאמר לו מה פעל אל, כמו אדם השואל בשלום חבירו אתה פלוני מה אתה פועל, ומה שלומך, כך יאמר לצדיק מה אתה פועל אתה אל, [ועיין לקמן בפ' לך בהגה ב' שת"ח העוסק בתורה הוא בסוד א"ל]: וזהו המשך הפסוק, גדול ה' ומהולל מאוד, כלומר עלינו לגדלו ולהללו, על כל הטוב אשר גומל אותנו, כי כל הגדלות וההתפארות שיש לו יתברך שמו, מעבודתינו, הכל הוא, בעיר לשון התעוררות, אלהינו, שהוא המעורר אותנו, ונותן לנו כח לעבדו ולהתגבר על היצר הרע, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוכה דנ"ב ע"ב) אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו וכו', ואף על פי כן יש לו יתברך שמו תענוג והתפארות ומשלם לנו שכר גדול כאילו עשינו הכל מעצמינו, אבל באמת העבודה האמיתית היה צריכה שתהיה מחמת התעוררות עצמינו, שאנחנו חלק אלוה ממעל, וזהו בעיר, פירוש בהתעוררות יצר טוב חלק אלהות שבתוכינו, וזהו אלהינו וכו':
(צוואות הריב"ש די"ח ע"א וע"ב, לקוטים יקרים דל"ד ע"א)
(צוואות הריב"ש די"ח ע"א וע"ב, לקוטים יקרים דל"ד ע"א)
3
