בעל שם טוב, נח ל״גBa'al Shem Tov, Noach 33
א׳צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו (תהלים פ"ה) רצה לומד דרך מוסר, כי יש בני אדם שהולכים לדבר מצוה להתפלל או כיוצא, ובאמצע הדרך עומדין לדבר עם בני אדם, אף שעושה אחר כך המצוה מכל מקום עבירה הוא בידו שלא הלך בזריזות והעונש שלו לאחר פטירתו הוא גם כן מדה כנגד מדה, לפי הידוע מכמה ספרים, שמעבירים אותו על הנהר על מעבר קצר מאוד, וזה נחשב לו יסורים קשים מאוד, כי יש לו פחד ורעדה והוא צריך לרוץ מהרה מאוד, כי זהו פעולה כשהמעבר צר, לעבור מהרה, והנה באמצע הדרך והמעבר שולח לו הקדוש ברוך הוא את המלאך לעכבו, והוא אותו המלאך שנברא מאותה מצוה והיה לו לאותו מלאך צער, כי במחשבתו שחישב בביתו לילך לדבר מצוה נברא נשמה למלאך, ובעשיית המצוה נברא הגוף, ובשביל ששהה לברוא אותו הגוף מחמת שעמד לדבר עם בני אדם, על כן בא זה המלאך גם כן באמצע המעבר לעכבו, כדי שלא יוכל לרוץ ויצטער מהפחד, וזהו צדק לפניו יהלך וכו', לפי פשוטו כל המצוות הולכים לפני האדם אחר פטירתו, אך שיראה בשעת הליכתו שהולך לדבר מצוה או לבית הכנסת להתפלל שילך בזריזות ולא בעצלות, כדי שישם לדרך פעמיו ואל יעכבהו במעבר הנהר:
(צוואת הריב"ש די"ד ע"א)
(צוואת הריב"ש די"ד ע"א)
1