בעל שם טוב, לראש השנה ויום כפור י״חBa'al Shem Tov, Rosh Hashana and Yom Kippur 18
א׳איתא ביומא פרק א' משנה ה' (די"ח ע"ב), מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה והעלוהו לעליית בית אבטינס, והשביעוהו כו', ואמרו לו אישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין ואתה שלוחינו ושליח בית דין, משביעין אנו עליך במי ששיכן שמו בבית הזה שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך, הוא פורש ובוכה וכו', פירוש על שחשדוהו לצדוקי ליתן הקטורת מבחוץ, והנה עתה חרב בית המקדש ואין כהן גדול ולא קטורת, אבל התפלות הקדושות הם במקום קטורת, כמו שכתוב (תהילים קמ״א:ב׳) תכון תפלתי קטורת לפניך, וראוי שלא תתן מבחוץ אותם יחודים קדושים עליונים דקה מן הדקה הנקרא קטורת, וגם אתה לא תשנה ח"ו, כי אם לא היית שלוחינו לא היינו חוששים לך, כי המתפלל וטעה סימן רע לו (ברכות דל"ד ע"ב) אבל אתה שלוחינו, ושליח ציבור שטעה סימן רע לשולחיו ח"ו (ברכות שם) והרי אתה מפסיד ח"ו לכלנו, כי הכהן גדול היה טעון פרישה זיי"ן, והזאת אפר פרה, כל שכן עתה שהתפלה הוא קטורת שלנו, והרי אנחנו מושבעים ועומדים מן המשנה, מתנאים הקדושים מישראל, מבית דין של מעלה ושל מטה, כמה חרב חדה מונחת על צואריהם, ומזלם חזי, ואף על פי כן לא ימנעו עצמם מן הרחמים, והם יבכו בלבב שלם:
(כש"ט ח"ב דכ"ב ע"א)
(כש"ט ח"ב דכ"ב ע"א)
1
ב׳[התעוררות לתקיעת שופר]
2