בעל שם טוב, לראש השנה ויום כפור כ״חBa'al Shem Tov, Rosh Hashana and Yom Kippur 28
א׳שלח לו רבן גמליאל גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונך (ר"ה דכ"ה ע"א), משל למה הדבר דומה, לבעל חוב שהתרו בו שלשים יום שיזמין מעות, ועשו הכרזה שלשים יום על קרקעותיו, כדי שיתיירא ויזמין מעות לפרוע לבעל חוב, והלך והביא מוניטא דשקרא, ורצה אחר כך ללות עוד, ונתנו לו גם כן מוניטא דשקרא, כן אנחנו מכריזין בשופר שלשים יום, להביא הכסף לשלם בראש השנה ויום כפור. וזהו הרמז, שלח לו רבן, רבן של כל העולמות, גמליאל, הגומל חסד חסדים טובים, גוזרני וכו' שתבוא במקלך להציל עצמך מיד השטן, והמשטינים, החוחים והקוצים לקדם ברועים ובמקלות (לשון הגמרא ב"מ דצ"ג ע"ב), ומעותיך, שהם מעשים טובים כמו שכתוב (בפר' ראה) וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום וגו', כסף שיש עליו צורה של מעשה, וזמן שבא אז באמת, חזרו ולקחו שפע גדול ועושר רב, כמו שכתוב שם ונתת הכסף בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך, אבל עתה כאשר אומרים לא נכחד מאדוני כי אם תם הכסף אל אדוני (בפ' ויגש) פירוש על דרך רמז, אין כוסף למצוותיו, לא נשאר לפני אדוני בלתי אם גוייתינו ואדמתינו, ועכשיו גלינו מארצינו ונתרחקנו מעל אדמתינו, ולא נשאר לנו בלתי גוייתינו, לפשוט צווארינו כיצחק על גבי מזבח, ונאמר קנה אותנו ואת אדמתינו בלחם, וכאשר רואים שאין להם כסף לוקחים מוניטא דשקרא, שהם הכ"ב אותיות התורה שהם מטבע של מלך, ופגמו בכולן, ואומרים הווידוי בדרך א"ב אשמנו בגדנו וכו', זהו הפרעון מוניטא דשקרא, וכשרוצים לחזור וללוות נותנים להם גם כן מוניטא דשקרא, שהם אותיות א"ב של אשמנו מכל עם בושנו וכו' גלה וכו' יופי אדמתינו וכו':
(כש"ט ח"ב די"א ע"א)
(כש"ט ח"ב די"א ע"א)
1