בעל שם טוב, לראש השנה ויום כפור ל״בBa'al Shem Tov, Rosh Hashana and Yom Kippur 32
א׳להבין ענין תקיעת שופר על פי כוונת הבעל שם טוב ז"ל, דהנה יש להקדים הקדמה אחת בענין קול ודיבור, והוא אשר אנו רואים בקול ודיבור, שיש בחינת ממוצע בין הקול והדיבור, שאינו בערך הקול וגם לא בערך הדיבור, דהנה אמיתית ענין הקול הוא רק קול פשוט, מורכב מאש ומים ורוח, (כן הוא בזוה'ק תצוה דק"ד ע"ב שמיני דל"ח ע"ב, ואתחנן דרס"א ע"א, תצא דרפ"ג ע"א) ונקרא רוח או הבל בלבד, ואינו בגדר אותיות הדיבור כלל, ובחינת הדיבור הוא דווקא בבחינת הברת אותיות מחולקים, ונמשכים באופנים שונים ומורכבים יחד וכו', ונמצא רחוק ערך מהות הדיבור ממהות הקול הפשוט, שיוצא מהבל הלב, אמנם אנו רואים שהקול והדיבור יש להם חיבור והתקשרות זה עם זה, שהרי הקול הפשוט יוצא בחמשה מוצאות הפה, ומתחלק לאותיות הדיבור, וכמו שכתב בזוהר (פ' ויחי דרמ"ו ע"ב) דקול ודיבור כמו כלל ופרט דפרט צריך לכלל וכלל צריך לפרט וכו', אך הענין הוא שיש בחינת ממוצע המחברם וכו':
(בסידור הרב ז"ל בשער התקיעות ע"ש באריכות גדול ידרשנו הקורא משם)
(בסידור הרב ז"ל בשער התקיעות ע"ש באריכות גדול ידרשנו הקורא משם)
1