בעל שם טוב, שמות ט״זBa'al Shem Tov, Shemot 16
א׳שמעתי ממורי כי ענין גלות מצרים היה שחסר מהם הדעת שידעו להכריע שיש בורא אחד. המחדש בטובו תמיד מעשה בדאשית. עד שבא משה. ועל ידי הנסים שעשה נתפרסם בעולם שיש בורא אחד המחדש תמיד. אמנם בחינת דעת זה שנתגלה ביציאת מצרים היה דעת דנוקבא. אך דעת דדכורא יתגלה לעתיד בימות המשיח. והיינו שיהיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל׳:כ׳) שיראו אותיות התורה והתפלה שלומדים ומתפללים. לנגד עיניהם. שהם עולמות מצוחצחות כו'. וזהו שאמרו חז"ל עין רואה ואוזן שומעת וכו' (אבות פרק ב') וזהו שאמר בעל הגדה (ברכות די"ב ע"ב) אמר ר' אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, ר"ל שיוכל לפרסם חידוש העולמות שנקרא יציאת מצרים בלילות. שאין אורות ועולמות עליונים נראים. כי חשך הקליפות הנקרא לילות גורם זה שאי אפשר שתאמר יציאת מצרים שהוא פרסום חידוש העולמות. עד שדרשה בן זומא וכו'. כי סגולת הדרשה לשבר הקליפות. ואז היה יכול להראות פרסום יציאת מצרים. מה שאי אפשר להראות כי אם לעתיד יהיה נראה עין בעין. וזהו שאמרו חכמים כי תכלית זה יהיה לימות המשיח וכו' ודפח"ח:
(תוי"י סוף וישלח).
(תוי"י סוף וישלח).
1
