בעל שם טוב, וארא ג׳Ba'al Shem Tov, Vaera 3
א׳איתא בזוהר הקדוש (פרשת וארא דכ"ה ע"א ברעיא מהימנא) ולקחתי אתכם וגו'. קדמאה לכל פיקודין למנדע ליה בכלל ובפרט וכו', ויש לומר ששמעתי ממורי ענין מה שאמר הכתוב (דברי הימים א כ״ח:ט׳) דע את אלהי אביך וכו', כי מי אשר בשמים ובארץ אשר ידע אותו אפס קצהו, הגם ששמעתי ממורי פעם אחד בקיצור כי דע הוא לשון יחוד כמו (בפ' בראשית) והאדם ידע את חוה אשתו, אמנם כעת שמעתי ממנו כי תכלית הידיעה שידע שכל מאורעותיו בפרט וכל העולם בכלל, הכל ממנו ית"ש ודפח"ח:
1
ב׳הגם שהוא עמוק עמוק ואי אפשר לבאר, אמנם מה שיש לבאר בקיצור לסימנא בעלמא שאם האדם הוא בעושר וכבוד ורב שפע, ידע שהוא מדת החסד שבשכינה, כי האדם הוא מאברי השכינה, עד שבכללות העולם נשלם שיעור קומה, וכאשר האדם הוא בתכלית העוני והיסורין ח"ו, הוא ממדת הגבורה שבשכינה, ואז יתפלל משם, בסוד בזאת יבא אהרן אל הקודש, וכשהוא כלול משניהם ידע שהוא ממדת תפארת, וכיוצא בזה בשאר מדות, ישמע חכם ויוסף לקח, וכשאדם הוא עובד ה' תמיד, ופעם אחד לא יכול ידע שגם זה הוא בשכינה, ונקרא קטנות ראשון או שני, באופן שידע שכל דבר שבאדם עם כל מאורעותיו הכל הוא בשכינה, וידע לייחד מדה זו ולחברה במדה העליונה שלמעלה ממנה, וכל זה הוא באדם דרך כלל, ויש בזה עוד פרטי פרטים, אשר יכול האדם השלם לייחד קודשא בריך הוא ושכינתיה על כל פסיעה, ועל כל דבר ודבר שעושה גם בגשמיי מאכילתו ועסקיו ומשא ומתן שלו, הכל לייחדו, ולידע מה זה המדה בשכינה, ועל זה נאמר דע את אלהי אביך והבן, ובזה מבואר רעיא מהימנא הנ"ל ענין כלל ופרט, והבן:
(דגל מחנה אפרים פ' ואתתנן).
(דגל מחנה אפרים פ' ואתתנן).
2