בעל שם טוב, ואתחנן י״דBa'al Shem Tov, Vaetchanan 14
א׳שמעתי סוד נפלא מסוד הייחוד הגדול הגבור והנורא בסוד אחד דקריאת שמע בדרך רמז גדול, ובסוד התפלה, היאך האדם התחתון והשפל יכולת בידו להעלות מיין נוקבין של ניצוצות הקדושים מתתא לעילא על ידו בכל פעם ובכל רגע לפי הזמן ושעת רצון עד ביאת המשיח, שאז ישתלם האדם בשלימות גדול שאין כמוהו, וידע ויבין לייחד ולקשר קשר ואחדות גדול עד אין סוף ועד אין תכלית במחשבתו דק מן הדק, ויתעלו על ידי יחודו שיעלה כל הניצוצות ונפשות ורוחות ונשמות מסוד מיין נוקבין ולא ישאר מאומה במקום הקליפות ובמקום החושך, ואז יהיו כל המחשבות וחיצוניות דסטרא אחרא בטל ומבוטל כי לא יהי' בהם שום חיות והארה של שום ניצוץ דקדושה כלל וכלל, ולא יהיה שום מות וחולה כלל, בסוד בלע המות לנצח (ישעיהו כ״ה:ח׳) רק אסוותא תזדמן בעלמא ולא יהיה שום בעל מום בעולם:
1
ב׳גם יחוד זה תיקון גדול לבעל תשובה, הרוצה לעשות תשובה שלימה גמורה בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו באהבה גדולה, ולכך נסמכה פרשת אהבה ואהבת, לפסוק של היחוד, גם מקודם ששה תיבות של היחוד אנו מתפללין על אהבת השם יתברך ויחודו, בסוד ויחד לבבינו לאהבה וליראה את שמך וד"ל:
2
ג׳רק נקדים הקדמה אחת שרשיית ואמיתית, מעט הכמות ורב האיכות, ובדבר זה אגלה טפח ואכסה טפחיים, כי עמוק עמוק הוא ומי ימצאנה, אף על פי שהקדמה זו ידועה ומפורסמת ליודעי חן:
3
ד׳ידוע כי כל אחד ואחד מישראל הוא עולם קטן (אדר"נ פ' ל"א), וכן כתב בתיקונין (תיקון ע' דקע"ה ע"א) וזה לשונו, תרי"ג איברין דבר נש מסודרין על סדרי בראשית, ובגין דא אתקרי בר נש עולם קטן כו', ותו התם מאן דאמליך לקודשא בריך הוא על כל אבר ואבר, אתחשיב כאילו אמליך ליה על כל עלמא, דבר נש עולם קטן אקרי, גם דע כי האדם כלול מטוב ורע, ודבר זה צריך האדם לתקן שיתגבר הטוב ותכלה הרע, וזהו בעל תשובה גמור, ואם יעלה על לב נשבר של בעל תשובה ובעל יחוד, שרוצה להתפלל ולקשר עולמות, וליחד יחוד עליון ולהעלות ניצוצות ונשמות בסוד מיין נוקבין, ויאמר בלבו האיך אני אנוש אָנוּשׁ ושפל רוח מכח הרע שנפל בי, לא די עונות ראשונים גם הוספתי חדשות גם ישנות, ומה אפעל ומה אעשה בתפלתינו ובתורתינו ובמצותינו שנעשה, כי אנחנו מלא בושה וכלימה, ולא זה בלבד, כי גם העונות מפסיקים ומפרידים בינינו לבין אלהינו, ואיך אנחנו רוצים ליחד שמו, רק טוב לישב בדד ולידום:
4
ה׳בכן להשיב הנפשות ורוחות ונשמות לכלים הנשברים ונבוכים ותמהים על עצמם במרירות לבם על מה שעשו נגד בוראם, ובוכים ומבכים אחרים עמם על צרות נפשם ורוחם ונשמתם, המוטבע ומשוקע בין הקליפות, אז יקח עיטא לנשמתו ורוחו ונפשו וגופו השפל:
5
ו׳מקודם יסיר מן מחשבתו ולבו כל הרהורים רעים, ויעזבם בחרטה גמורה, וידבק מחשבתו לעשות מצות עשה מה דאפשר כל ימי חייו, ועוד יתן מחשבתו דבוקה בה' באמונה גדולה עד מאוד, בשעת התקשרות מוחו ולבו באימה באהבה בה', כי הוא מחיה את כולם אפילו הקליפות והחיצונים וכל מדות ומעשים רעים, בסוד (תהילים ק״ג:י״ט) ומלכותו בכל משלה, והחיצונים וכל מדות ומעשים רעים, בסוד (תהילים ק״ג:י״ט) ומלכותו בכל משלה, ומטיב לרעים ולטובים, ואפילו במקום העבירה חמורה שם חיותו, כי אי אפשר זולתו, ובלתי חיותו היה תהו ובהו, אפילו מקום החושך שם יש קצת כחו, בסוד י"א סמני הקטורת, להחזיק דבר החשוך שיהיה בו ממש, או איזה חולשה או מיתה ר"ל בארבע מיתות בית דין, שבוודאי בלתי כחו וקצת חיות, אילו לא היה שם קצת חיותו וכחו של הקדוש ברוך הוא כביכול אז היה כלא היה, והיו בטלים ומבוטלים ומושלכים החשכות והמיתות לנוקבא דתהומא רבה, בסוד (מיכה זיי"ן י"ט) ותשליך במצולות ים כל חטאתם, ולא היו עושים שום רושם כלום, בסוד (ישעיהו כ״ה:ח׳) בלע המות לנצח, נמצא כשאדם לא יוכל להשתמר מפני יצרו הרע, בכל מיני רע ועבירות שיש בתורה ח"ו ר"ל, אז גורם ונותן כח וחיות יותר לזה כח הראשון שהיה שם במיתה ועבירה ההוא, ומתגברת עליו ורוצה להמיתו ר"ל, ונקרא רשע ומת בחייו (ברכות די"ח ע"ב) מכח אבי אבות הטומאה השורה עליו ר"ל, בכחם הגדול:
6
ז׳אמנם כשאדם משפיל ומכניע עצמו בסוד נקודה קטנה, כאילו יושב כבוש במקום נידוני מיתה ר"ל, מכח זה שהמריד במלכו של עולם, מלך גדול גבור ונורא, ומשם ממקום העמוק והחושך מקום המיתה, נותן ידיעתו ואמונתו חזקה עד מאוד בה' אלהים ה' אחד, בסוד יחוד גדול עד אין סוף ועד אין תכלית, ואפילו במקום המיתה ממש שבו חיותו וכחו, כי אין דבר זולתו וכחו וחיותו, יתברך שמו, ברוך הוא וברוך שמו, ואלמלא היה חלק אלקי ממעל בעבירה זו מתחלה קודם שעבר אותה וודאי היה כלא היה, ולא היה בעבירה זו שום כח להסיתנו למרוד בך ובכבודך הגדול, נמצא בתחלה מכניע את עצמו בשבירת לב בסוד (תהילים נ״א:י״ט) זבחי אלהים רוח נשברה וגו', כדי שלא יקרב אלהים אחרים ח"ו להיחוד הגדול, ואחר כך מקשר ומייחד וחושב מחשבה זו שהוא אל גדול ונורא, בתכלית האחדות ושלימות גדול עד אין סוף ועד אין תכלית, אפילו במקום הקליפות והעבירות שם כחו ואלהותו כנ"ל, בסוד (תהילים ק״ג:י״ט) ומלכותו בכל משלה וודאי בזה היחוד נעשה יחוד גדול, ורצון וחשק גדול בכל העולמות עליונים ותחתונים, משום כי האדם הזה ממשיך גדלותו והארתו וחיות של הקדוש ברוך הוא בזה המחשבה מאין סוף כביכול קודשא בריך הוא ממש בא עם חיותו, ושהוא חי החיים, למקום נמוך כזה לאקמא ניצוצין דשכינתא:
7
ח׳כי מתחלה היה בסוד דלית לשון דלה וענייה, מכח הרע שהיה נדבק בנשמות הללו, כמו שכתוב בזוהר (תיקוני הזוהר תיקון כ"א ותיקון נ"ב), ואחר כך כד אוקמה יתה מעפרה עם הניצוצות הללו, שהיה חיות שלהם במקום החושך, אזי הוא בסוד תשובה בחזרת פנים בפנים, ומעלה הניצוצות בסוד מיין נוקבין, והם רצים ומתלהבים לה', ונאחזים ומתדבקים לחיי החיים, הן החיות של הקליפות שהיו שם מקודם שעברו עבירה, והן חיות שניתוספו בקליפות מחמת שעברו עבירה, הקדוש ברוך הוא וברוך שמו מקבל אותם, כאב את בנו יותר ויותר, בסוד מיין נוקבין, ונמשך אליו סוד ו של הוי"ה, וכשנתעברה [ד], מן ו אז נעשית בסוד ה דהוי"ה, ואז נעשה יחוד עליון ורצון בכל העולמות, כפי בחינתו ומדרגתו הגדולה של האדם המיחד:
8
ט׳דרך משל, בת מלך עם בניה הם בשביה כמה שנים אצל מלכות אחרת, ואחר כך נודע למלך ולמלכה ולבנו שבתו בת מלך בצער ובדוחק גדול בשביה, ומתמרמרת על שמרדה עם בניה באביה המלך, ומתאוה הרבה לבא אל מקומה הראשון, מה עשה המלך הגדול עם המטרוניתא, הלך לבית האוצר, ולקח כמה סגולות מלכים ואבנים טובות ומרגליות, ונתנו ליד בן המלך, כדי שילך לבת המלך ולקחת אותה עם בניה בכבוד גדול, רק לתת חלק קטן לאלו האוסרים אותה, כדי שלא ילכו אחריהם עוד, ולא יקרבו לשולחנם עוד כלל וכלל, כדי שלא יבלבלו אותם, ואחר כך תשא אתה את בת המלכה לאשה, עד כאן המשל:
9
י׳והנמשל אדם הצדיק התחתון, הוא סרסור בין השבויים היקרים וניצוצותיה, ובין הקדוש ברוך הוא, בדחילו ורחימו, שהם סגולות מלכים, שמכונה בשם אבא ואמא, בסוד יה, ודי לחכימא וליודעי חן סוד זה, על דרך משל, השתא בגלותא צריכין ליתן חלק גם כן לסטרא אחרא, בסוד י"א סמני קטורת ובסוד שעיר המשתלח, ושעיר ראש חודש, וגם בסוד צפרניים של האשה קודם טבילתה, אבל בביאת המשיח יעשה יחוד לפי בחינתו הגדולה עד סוף כל העולמות, ואז יהיה יחוד וקשר גדול שאין להשיג, בסוד הטבה של הרצון דלעילא, שאז יתלהב ויתעלה למעלה כל חיות וניצוצות דסטרא אחרא, ולא ישאר מההוא זוהמא כלל בעלמא, בסוד (ישעיהו כ״ה:ח׳) בלע המות לנצח, ולא יהיה שום אחד מהקליפות, ואין אנו צריכים ליתן להם שום חלק כלל, כי אז הם כלים, ולא כמו השתא שצריך האדם לכוון בסוד ד דאחד לקבל על עצמו ארבע מיתות בית דין באהבה רבה ובשמחה, וזה רומז כדי לקבל החיות שיש שם במקום המיתות ר"ל למטה, שיעלה עם חיות האדם ההוא למיין נוקבין למעלה לחיי החיים, כבן העולה ומתדבק לאביו בחשק גדול שלא ראה עם אביו כמה שנים, והגוף ניתן בעד חלק לסטרא אחרא, שלא יתקרב הסטרא אחרא אל הקדושה בשעת היחוד, אמנם לעתיד לא ישתאר בעת היחוד שום ניצוצין בין הקליפות, ויתבטלו מכל וכל בסוד בלע המות לנצח:
10
י״אומי שישכיל ויבין עד היכן הדברים מגיעים, ושורש גדול לעבודת השם יתברך ולבעל תשובה גמור, על זאת יתפלל ויבכה ויבקש מהם יתברך, שיזכה אותו שיוכל לכוון דברים עמוקים הנ"ל קודם יציאת נשמתו מן העולם, ולא תטרוף דעתו ח"ו, וודאי מחשבה טובה זו והרהור זה, מביאו לחיי העולם הבא, השם יתברך יצילנו מצרות ומבור גלות יעלנו ויתקיים מקרא שכתוב (זכריה י״ג:ב׳) ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, אמן כן יהי רצון:
(חסד לאברהם, בשם הרב המנוח המפורסם סבא קדישא בוצינא דנהורא רבה עילאה ויקירא ר' דוד ממיקלאייב ז"ל, והאמת יורה דרכו ששמע זה מפה קדשו של הרב הבעל שם טוב ז"ל).
(חסד לאברהם, בשם הרב המנוח המפורסם סבא קדישא בוצינא דנהורא רבה עילאה ויקירא ר' דוד ממיקלאייב ז"ל, והאמת יורה דרכו ששמע זה מפה קדשו של הרב הבעל שם טוב ז"ל).
11