בעל שם טוב, ואתחנן מ״אBa'al Shem Tov, Vaetchanan 41
א׳וכשאומר דברי תורה לפני בני אדם, יקשור עצמו במחשבתו תחלה בבורא יתברך שמו ונשמת חבירו גם כן מקושרת בבורא, לפי שכל אדם אינו חי רק משפעו יתברך שמו, המשפיע לכל הבריות, ויחשוב שאינו אומר אלו הדיבורים רק לפני הבורא יתברך שמו, לעשות לו נחת רוח, ואין אני מדבר זה לפני חבירי, שמה נפקא מינה בשבחו אם ישבח אותי או בגנותו אם יגנה אותי, כל זה הוא מבעל שם:
(הנהגות ישרות דט"ו ע"א, צוואת הריב"ש די"א ע"ב).
(הנהגות ישרות דט"ו ע"א, צוואת הריב"ש די"א ע"ב).
1