בעל שם טוב, ואתחנן ס״אBa'al Shem Tov, Vaetchanan 61
א׳שמעתי בשם מורי זלה"ה ביאור דרש באכסניא של תורה (עיין עיקר הלשון בגמרא ברכות דס"ג ע"ב), דאיתא (בפרק ו' דאבות) הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת וכו' על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד, וקשה מה קאמר שני דברים בלבד, ועוד קשה היה לנו לומר דיו לבא מן הדין להיות כנדון, ופירש דכשאדם לומד מרב הגון התורה הוא פרה ורבה אצלו, כנודע וכו', וכשלומד מרשע אזי אינו פרה ורבה, אלא כפשוטו כמו שלמד ממנו, ולזה אמר מה דוד שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד, דהיה רשע, ולא פרה ורבה רק נשאר שני דברים בלבד כמו שלמד ממנו, וקראו רבו וכו', הלומד מחבירו ששניהם צדיקים דאז התורה פרה ורבה, על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד, ובזה מתורץ שפתחו באכסניא של תורה שהיו כולם צדיקים וכו':
1
ב׳עוד שמעתי בשמו קצת באופן אחר, כי עשרת הדברות כולל כל התורה, כמו שביאר רבינו סעדיה גאון וכו' יעו"ש, וכמו שנכללת כל התורה בעשרת הדברות כך נכלל כל התורה כולה בתיבה אחת וכו', וכל זה אם נשמת הרב שלומד ממנו שרשו מן עולם האחדות, מה שאין כן אם נשמתו מעולם הפירוד, גם התלמיד שלומד ממנו מקבל ממנו גם כן דברים נפרדים, וזהו שאמר שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד וכו' ודפח"ח:
2
ג׳העולה מזה כי הלומד לשמה לייחד בעולם האחדות, אז גורם היחוד שיהיה תורתו פרה ורבה, ומבשרי אחזה אלוהי (איוב י״ט:כ״ו) כמו ביחוד הגשמיי פרה ורבה בגשמיי כך ברוחניי:
(בן פורת יוסף דכ"ג ע"ד, ודכ"ט ע"ד צפנת פענח דס"ח ע"א).
(בן פורת יוסף דכ"ג ע"ד, ודכ"ט ע"ד צפנת פענח דס"ח ע"א).
3