בעל שם טוב, ואתחנן ס״בBa'al Shem Tov, Vaetchanan 62

א׳שמעתי ממורי ביאור ש"ס פתח באכסניא של תורה וכו', וביאור מה דוד המלך שלא למד אלא שני דברים בלבד וכו', והקשה איך אפשר ללמוד אות, וגם לשון אכסניא של תורה, ושמעתי ממורי ביאור [הדבר] כי יש ג' סוגים א' קירוב הגורם לזיווג, כגון חמשה דברים באשה ערוה קול באשה ערוה וכו' (זוהר פ' נשא דקמ"ב ע"א) וגם שלא להסתכל בבגדי צבעונין של אשה (ע"ז ד"כ ע"ב) וכו', ב' חיבוק ונישוק, ג' זיווג ממש וכו', והנה בשכינה קירוב הגורם לזיווג הוא, כשיש לו עצבות, והולך לדבר עם חבירו לפקח העצבות, וכו', ועל ידי קירוב חברותא, שצריך לדבר עם חבירו גם שהוא צבוע הוא גם כן יחוד הנ"ל וכו', וההפרש בין הלומד מרבו רשע הוא, שאין רק שני דברים, שלא עשתה פירות ונשארו רק שני דברים בפירוד וכו' על פי חקירה, מה שאין כן אם רבו צדיק עושה פירות שפרה ורבה וכו', וזהו שאמרו מה דוד וכו' הלומד מחבירו שהוא צדיק כמותו על אחת כמה וכמה וכו', והעולה מדבריו שנתחבר אות של כל אחד ודפח"ח:
(תוי"י בסופו דר"ט ע"ב).