בעל שם טוב, ואתחנן ס״הBa'al Shem Tov, Vaetchanan 65
א׳כתיב (משלי א' כ') חכמות בחוץ תרונה, פירוש, אם חכמתו חשובה כשהוא עוסק בחכמתו, בחוץ, דהיינו בקליפות, שמעלה משם ניצוצות חכמה זו, אז תרונה:
(ליקוטים יקרים ד"ד ע"ד). סו. שמעתי מן אדוני אבי זקיני זלה"ה, שפעם אחת בא אליו איש אחד, וביקש מאתו שיאמר לו תורה, והשיב לו מזה הפסוק (מלאכי ב׳:ז׳) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא, ודרשו חכמינו ז"ל (במס' מוע"ק די"ז ע"א) אם הרב דומה למלאך ה' צבאות יבקשו מפיהו ואם לאו לאו, ע"כ, והקשה איך ימצא רב כזה בדור הזה שיהיה דומה למלאך ה' צבאות, גם צריך להבין תיבות יבקשו מפיהו, כי היה נכון לומר ישמעו מפיהו, ואמר הוא ז"ל שכך הוא הפירוש, אם הרב דומה למלאך ה' צבאות, היינו כמו מלאך העומד תמיד במדרגה אחת, כך הוא עומד תמיד במדרגה אחת, והנה יש בחינת קטנות ובחינת גדלות, והוא שאמר, אם הרב דומה למלאך היינו שיש לו בחינת עומד כמו מלאך, אף על פי שזה אי אפשר לעמוד תמיד על מדרגה אחת, כי נופל ל(פ)עמים אל הקטנות, מכל מקום גם קטנות שלו הוא גדלות גם כן לאדם אחר, רק נגד בחינת גדלות שלו הוא קטנות, ולבחינה זו נקרא עומד, היינו שאינו נופל לשפלות ולקטנות מאוד, רק שנחשב לקטנות נגד בחינת הגדלות שלו, כל אחד לפי בחינתו, אז תורה יבקשו מפיהו, יבקשו דייקא, היינו שמותר לשאול ולבקש ממנו שיאמר תורה, כי אינו צריך לחשוב שמא הוא כעת בבחינת הקטנות, ואינו יכול כעת לומר תורה, כי בוודאי לא נפל לבחינת קטנות כזה, שלזה הוא בבחינת עומד רק הקטנות הוא לפי בחינה ומדרגה שלו, עכ"ד: (דמ"א יתרו ד"ה אם את הדבר).
(ליקוטים יקרים ד"ד ע"ד). סו. שמעתי מן אדוני אבי זקיני זלה"ה, שפעם אחת בא אליו איש אחד, וביקש מאתו שיאמר לו תורה, והשיב לו מזה הפסוק (מלאכי ב׳:ז׳) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא, ודרשו חכמינו ז"ל (במס' מוע"ק די"ז ע"א) אם הרב דומה למלאך ה' צבאות יבקשו מפיהו ואם לאו לאו, ע"כ, והקשה איך ימצא רב כזה בדור הזה שיהיה דומה למלאך ה' צבאות, גם צריך להבין תיבות יבקשו מפיהו, כי היה נכון לומר ישמעו מפיהו, ואמר הוא ז"ל שכך הוא הפירוש, אם הרב דומה למלאך ה' צבאות, היינו כמו מלאך העומד תמיד במדרגה אחת, כך הוא עומד תמיד במדרגה אחת, והנה יש בחינת קטנות ובחינת גדלות, והוא שאמר, אם הרב דומה למלאך היינו שיש לו בחינת עומד כמו מלאך, אף על פי שזה אי אפשר לעמוד תמיד על מדרגה אחת, כי נופל ל(פ)עמים אל הקטנות, מכל מקום גם קטנות שלו הוא גדלות גם כן לאדם אחר, רק נגד בחינת גדלות שלו הוא קטנות, ולבחינה זו נקרא עומד, היינו שאינו נופל לשפלות ולקטנות מאוד, רק שנחשב לקטנות נגד בחינת הגדלות שלו, כל אחד לפי בחינתו, אז תורה יבקשו מפיהו, יבקשו דייקא, היינו שמותר לשאול ולבקש ממנו שיאמר תורה, כי אינו צריך לחשוב שמא הוא כעת בבחינת הקטנות, ואינו יכול כעת לומר תורה, כי בוודאי לא נפל לבחינת קטנות כזה, שלזה הוא בבחינת עומד רק הקטנות הוא לפי בחינה ומדרגה שלו, עכ"ד: (דמ"א יתרו ד"ה אם את הדבר).
1