בעל שם טוב, וירא ט״זBa'al Shem Tov, Vayera 16
א׳ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעולה ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה וגו'. קשה למה שאל הנה האש והעצים, עוד קשה מה טעם השיב אלהים יראה לו השה לעולה בני, הוי לו למימר לעולה בני, ויש לומר דבגמרא פסחים פרק אלו דברים (פסחים דף ס"ו ע"א) תנו רבנן הלכה זו נתעלמה מבני בתירא כו' ולא ידעו אם פסח דוחה שבת, קראו להלל כו' למחר מי שפסחו טלה תוחבו בצמדו מי שפסחו גדי תוחבו בין קרניו, ומקשינן והא עביד עבודה בקדשים, ומשני כדהלל דלא מעל אדם בעולתו מימיו, דלא היה מקדישה עד שבא לבית המקדש, וזהו שטען יצחק, שהרי נאמר תחלה ויקח בידו את האש וגו' ויבקע עצי עולה וישם על יצחק בנו, ועל זה הקשה לו יצחק, ויאמר הנה האש שאתה נושא ואי אפשר לומר שאתה בעצמך תהיה העולה, והעצים אני נושא ועולה הוי קדשי קדשים ויש בה מעילה מחיים, אם כן מוכרח לומר שיהיה איזה שה אחר לעולה, ואם כן ואיה השה לעולה, והשיבו ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה כו', פירוש דאפשר שהאמת עמך דאלהים יראה לו השה, ואם לאו לעולה בני, פירוש אינני אומר עכשיו עולה בני, דהוה משמע דכבר הקדשתיך להיות עולה, אלא לעולה בני, פירוש כשנבוא שם אקדישך וכדהלל :
(ס' כתר שם טוב ח"ב דכ"ג ע"א).
(ס' כתר שם טוב ח"ב דכ"ג ע"א).
1