בעל שם טוב, ויצא י״חBa'al Shem Tov, Vayetzei 18
א׳ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו וגו' הנה נודע כי סוד יעקב הוא הדעת, כי בחינת יעקב ובחינת משה הן אחד, רק שזה מלגאו וזה מלבר, כי זה פנימיות הדעת וזה חיצוניות הדעת כנודע, וקודם הליכת יעקב לבית לבן, לא היה התגלות הדעת והתורה כי אם בהעלם, וכמה שרשי התורה היו מפוזרין במדרגות תחתונים על ידי שלא היה התגלות הדעת בעולם, ובבית לבן היו כמה שרשי תורה מלובשין שם, שזהו התורה הנכתב בספר תורה מסיפורי מעשיות שעשה יעקב בבית לבן, שבהם היו מלובשין השרשים ההם שהוציא יעקב ובירר וצירף אותם מעומק קליפות לבן, כנודע גודל הקליפות שלו, והנה יעקב אבינו עליו השלום הוציא משם השרשים ההם בעשרים שנה שהיה שם וכו':
1
ב׳וכמו שאמר הבעל שם טוב זללה"ה נשמתו בגנזי מרומים שמה שרדף לבן אחר יעקב הוא, כי עדיין נשאר אצלו התלבשות התורה ההוא שהם אלו הפסוקים שנכתבו בתורה איך שרדף לבן אחר יעקב ואיך שנתווכחו זה עם זה, עד סוף הפרשה, כל הענין, שזאת התורה שבאלו הפסוקים נשארו עדיין בהתלבשות אצל לבן, מה שלא בירר עדיין יעקב, וסיבב השם יתברך כך שירדוף אחריו להביא אליו את התורה שעדיין לא נשלמה להתברר, ששם בהשיגו את יעקב, על ידי דיבורו עמו אלו הדיבורים שנכתבו שם, בירר יעקב זה את זה, עד שלא נשאר אצלו כלום, וכל מה שעשה אצל לבן בכל העניינים הכתובים במקרא, היה הכל תורה ועסק עבודה לשמים, לגלות התורה מבחינת חרן שהוא עומק הקליפות, להביאה לידי התגלות הקדושה, לכוללה לתורה עליונה:
(מאור עינים ר"פ ויצא).
(מאור עינים ר"פ ויצא).
2
ג׳סליק פרשת ויצא בס"ד
3