בעל שם טוב, ויצא ט׳Ba'al Shem Tov, Vayetzei 9
א׳שמעתי בשם מורי ביאור פסוק הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך וגו' ופרצת ימה וקדמה וגו' ודרשו חכמינו ז"ל פ"ז דחולין שוכב עליה מאי רבותיה, אמר ר' יצחק מלמד שקיפל הקדוש ברוך הוא כל ארץ ישראל תחתיו שתהא נוחה ליכבש לבניו, ע"כ, והקשה מהרא"ם למה הוצרך לקפלה ולא סגי בהבטחה לבד שתהא נוחה ליכבש, ותירץ שיש הפרש בין הכח והפועל וכו', והקשה מהרש"א אם כן מנא לן שהקפילה הוא כדי שתהא נוחה ליכבש, דהא לא קשיא לן אלא מאי רבותיה, ואימא שזו רבותא טובא שנתן לו כל ארץ ישראל וקיפלה תחתיו שתהא הבטחה בפועל, ותירץ שהיו שני הבטחות, א' על הנתינה, והבטחה ב' בקיפול שתהא נוחה ליכבש וכו' יעו"ש, ולפי מה שביאר מורי בזה מבואר כל הנ"ל.
1
ב׳דהנה כתבתי במקום אחר ביאור ש"ס (סוטה דמ"ז ע"א) חן מקום על יושביה וכו', ראיתא בפרק ה' דברכות (דל"א ע"א) אמר דיב"ח מאי דכתיב (ירמיהו ב׳:ו׳) ארץ אשר לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם, וכי מאחר שלא עבר איש לא ישב שם, אלא לומר לך כל ארץ שגזר עליה אדם הראשון לישוב נתיישבה וכל ארץ שלא גזר עליה וכו'.
2
ג׳ולהבין זה יש לומר דמבואר בכתבי האר"י זלה"ה בפדי עץ חיים די"ב ודף מ"ה כי על ידי חטא אדם הראשון נפלו כל הניצוצות של הנשמות קדושות בתוך הקליפות ונתערב טוב ברע, וצריך לבררן על ידי התורה והעבודה והמצוות של בני אדם בעזר וסיוע העליון, השכינה אשר עמהם, בסוד (תהילים ס״ח:ל״ה) תנו עוז לאלהים, ואז מתבררץ ועולין בבחינת מיין נוקבין וכו', ולכן הוצרך גלות ישראל בכל שבעים אומות שנפלו שם הניצוצות, וצריך כל אחד מישראל לגלות שם במקום שיש שם הניצוצות משורש נשמתו להוציאן ולבררן, רק במצרים נאמר (בפ' בשלח) לא תוסיפו לראותם וגו' לפי שנאמר (בפ' בא) וינצלו את מצרים ודרשו חכמינו ז"ל (ברכות ד"ט ע"ב) כמצולה שאין בה דגים, שלא נשאר בה שום ניצוץ קדושה, והיה שם גלות השכינה לגמרי וכו' יעו"ש, וזהו שדרשו חכמינו ז"ל (הובא ברש"י פ' ויגש) ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ניבא ואינו יודע מה ניבא סופם לעשותה כמצולה שאין בה דגים וכו', והכוונה שיבררו בארץ מצרים כל חלק הטוב שנתערב בין הרע והקליפות שם, והכל על ידי הדעת והמחשבה, וכמו שאמרו (עיין בזוה"ק שמות ד"כ ע"א) במחשבה אתברירו, והוא על ידי משה, שנקרא דעת שבקדושה הנקרא טוב וכמו שכתב בליקוטי תורה פ' שמות ותרא אותו כי טוב הוא, דאמרו חכמינו ז"ל (בספרי פ' ברכה) ולא קם נביא עוד בישראל כמשה וכו' אבל באומות קם וכו' כי משה ובלעם הם סוד הדעת זה בקדושה וזה בטומאה ותחלה נתערב טוב ודע על ידי חטא אדם הראשון וקין והבל ואחר כך ניתקן, ויצא משה טוב לבדו, וזהו שכתוב (בפ' שמות) ותרא אותו כי טוב הוא, ונפרד ממנו בלעם השקול כמשה בדעת של הטומאה, וזהו שכתוב (בפ' בלק) ויודע דעת עליון וכו', ודורו של משה נקרא דור דעה, וכן בכל דור ודור משה בתוכם להשלימם כו'.
3
ד׳ונודע כי מקום נפילת הניצוצות הוא בקליפת נגה כמבואר בעץ חיים יעו"ש, גם נגה גימטריא חן, ובזה יובן חן מקום על יושביה, ר"ל כי מקום שנפלו ניצוצות שורש נשמתו בקליפות נגה הנקרא חן, יש לו חן המקום על יושביה כדי לברר שם ניצוצין שלו מקליפת נגה.
4
ה׳ובזה מובן גם כן כוונת ריב"ח מקום שגזר אדם הראשון ליישוב, היינו שידע שנפלו שם ניצוצין מחטא אדם הראשון ונתערבו טוב ברע, שם גזר שיהיה מקום יישוב, כדי שיבא שם מי שיש לו שם ניצוצין משורש נשמתו לברר ולהוציאן, והבן.
5
ו׳ונחזור לביאור מורי הנ"ל, כי ענין נסיעת האדם ממקום זה למקום אחר עבור פרנסתו וכיוצא, הוא משום שיש שם ניצוצות שלו וצריך להוציאן משם ולבררן, ובזה יובן שקיפל הקדוש ברוך הוא כל ארץ ישראל תחתיו שלא יצטרך לנסוע ממקום למקום לברר הניצוצין שלו, כי נכלל כל ארץ ישראל תחתיו ויברר ניצוצין שלו במקומו, ודפח"ח.
6
ז׳אמנם יש להבין למה עשה כך ליעקב ולא לשאר אבות או לאדם אחר, ונראה לומר דשמעתי ממוהר"ן פירוש המשנה פרק א' דפאה אלו דברים וכו' והבאת שלום ותלמוד תורה כנגד כולם, והענין כמו שיש בחינת שלום וההיפוך פירוד לבבות בכללות העולם, כך יש בחינה זו בפרטות אדם אחד בסוד עולם שנה נפש, ויש בו חלק פירוד שני בני אדם וכשרוצה יסיר הפירוד שבו, ולהמשיך אחדות בעולם, והיינו בעוסקו בתורה, וממילא הוא בפועל גם כן, וזהו שאמרו ותלמוד תורה כנגד כולם, ר"ל גם שיש מדרגה של שלום מכל מקום על ידי התורה מתקן הכל ודפח"ח.
7
ח׳ולי נראה כפשוטו, כמו שיש בחינת תיקון על ידי המעשה להמוני עם, כך יש בחינה זו עצמה בעסק התורה של תלמידי חכמים, כי על ידי התורה נברא המעשה, שהוא כלי אומנתו של הקדוש ברוך הוא, שעל ידי התורה נברא העולם, וזהו שאמרו ותלמוד תורה כנגד כולם.
8
ט׳והנה יעקב הוא בחינת התורה עצמו, וזהו שכתוב (בפ' תולדות) הקול קול יעקב, וכתיב (מיכה זיי"ן) תתן אמת ליעקב, שהתורה נקרא אמת, ואם כן יעקב יכול לברר במקומו מה שאדם אחר צריך לילך במעשה, כי תלמוד תורה כנגד כולם, ולכך קיפל ליעקב כל ארץ ישראל תחתיו, דהיינו שיברר במקומו על ידי עסק התורה, שהוא כנגד כל העולם, וזהו ופדצת ימה וקדמה, ר"ל במקומך תברר כל ניצוצין שיש בארבע דוחות העולם, ולא יצטרך לנסוע ממקום למקום, להיות נטרד בעסק פרנסתו, וכיוצא בזה, לברר שם על ידי הילוכו ממקום למקום כי תלמוד תורה כנגד כולם, וזהו שהאריך בש"ס (שבת דקי"ח ע"ב) לא כאברהם שכתוב בו קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה, הרי שהוצרך להתהלך בארץ ממקום למקום כדי לברר, מה שאין כן ביעקב נאמר הארץ אשר אתה שוכב עליה שם נפלו כל הניצוצין וכו':
(כתונת פסים פ' בהעלותך דל"ה ע"ב וע"ג, צפנת פענח דקי"ד ע"א).
(כתונת פסים פ' בהעלותך דל"ה ע"ב וע"ג, צפנת פענח דקי"ד ע"א).
9
