בעל שם טוב, וישלח ה׳Ba'al Shem Tov, Vayishlach 5
א׳בזוהר הקדוש (דף קע"א ע"א) בענין תמכין דאורייתא, ומאן דלעי באורייתא ולית מאן דסמיך ליה ולא אשתכח מאן דאטיל מלאי לכיסיה וכו' עיין שם, שמעתי משל מאדוני אבי זקיני זללה"ה למלך שעשה מלחמה, ויש לו חיילות רבים, יש מהם הולכי רגלים ויש מהם רוכבי סוסים, ודרך המלחמה הוא שאותם הולכי רגלים הם עומדים בקשרי המלחמה מקושרים ומשולבים אחד אל אחד ולא יסורו כי מקושרים הם יחד כטבעות ברזל והם העומדים בעומק המלחמה שאי אפשר להם לברוח אנא ואנא, והרוכבי סוסים אף שהם גם כן במלחמה, כשבא עליהם המלחמה בחזקה הם בורחים בסוסיהם ואין מוסרים נפשם, אבל הרגליים הם מוסרים נפשם במלחמה בשביל כבוד המלך, וכשהשם יתברך עוזר להם שמנצחין במלחמה, אזי באים הרוכבים ובוזזים השלל כי יש להם סוסים כאשר יוכלו שאת, ונותנים עליהם משא, אבל הרגליים אינם לוקחין מהשלל רק מעט מזעיר לחם ומים בכדי להחיות את נפשם על יום אחד על כל פנים, כי כבד עליהם המשא טורח כובד השלל ודי לו בשלל נפשו, ובוטח הוא הלא כלנו עובדים מלך אחד בעד כבודו הרמה, וכשיחסר לו איזה דבר בשעת השלום יתן לי הרוכב מהשלל הרב שלקח הוא, כי מלך אחד אנחנו עובדים ובוודאי יש לנו חלק בזה השלל יותר מהם, כי אנחנו הגורמים בעזרת השם יתברך ניצוח המלחמה במסירות נפשינו, והם אינם עושים כן ואינם רוצים ליתן להם משללם אף מזון סעודה אחת באמרם שהם עצמם גרמו ניצוח המלחמה:
1
ב׳והנמשל מובן כי אנשי הצורה והעבודה הם דוגמת הרגליים, הם המוסרים נפשם תמיד על כבוד המלך מלכו של עולם, והם שמנצחים המלחמה להשבית כל המקטרגים והמסטינים הקמים עליהם ורוצים למנוע השפע מן העולם, ועל ידם יורד השפע לעולם, והרוכבים הם אנשי החומר, אשר רוכבים על סוסים גדולים וטובים, הם המזלות שלהם, ובשעת ניצוח המלחמה והשפע בא לעולם הם חוטפים הרבה שפע, ואנשי הצורה די להם בסיפוק יום יום כדרך התורה והבטחון, ודי להם בניצוח המלחמה שכבוד המלך נתגדל, ודעתם שאנשי החומר בוודאי יספיקו להם די צרכם כי הם באמת העיקר, והם לא כן ידמו, ואינם רוצים ליתן להם כלום, ואומרים לנו המים והשפע וכו' והם חוטפים את השפע וכו', עד אשר יעורר עצמו המלך בחסדו הגדול להסתכל על עובדיו ועל מעבדיו, ואז בוודאי יתן לכם השם בחסדו הגדול כל טוב וירויח לכם כי הוא היודע באמת שבכם תלוי הניצוח ולכם ראוי השלל והשפע לבא בדאשונה:
(דמ"א פ' צו).
(דמ"א פ' צו).
2