בעל שם טוב, יתרו י״בBa'al Shem Tov, Yitro 12
א׳כוונת המקוה. מהקדוש איש אלהי ר' ישראל בעל שם טוב זללה"ה, אלף א הה ג יוד ל הה א אלד. ופירוש הדבר שמעתי מהחסיד המפורסם מוהר"ר דוב בער מ"מ דק"ק מעזריטש, כי שם אהי"ה דההי"ן [שהוא אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה] הוא השם של המקוה, ומקוה הוא בינה, ושם אגלא הוא השראת הדינין, כל הגבורות ממנו באו, ובינה מינה מתערין דינין, (זוהר אחרי דס"ה ע"א) וכשמביאין את הדין לעולם המחשבה נמתק בשרשו, כי נקרא עלמא דחירות אפילו עבד הבא שם נעשה בן חורין, כידוע, וממילא כשמביאין את השם אגלא לשם אהיה דההי"ן נמתק הדין בשרשו, ומשם אגלא נעשה שם אלד, נעשה ממנו הולדה ומהגבורה נעשה חסד, לכך יכוין את השם אלד, כי אלופ"ו של עולם נמשך על ידי הלמ"ד שהוא ג' אבות כל אחד כלול מעשר, ונמשך לדל"ת, פירוש למדרגות תחתונות, והבן:
(ספר קטן, ובהוספות מוהרצ"א לס' סמו"ט אות מ"ו).
(ספר קטן, ובהוספות מוהרצ"א לס' סמו"ט אות מ"ו).
1
