בעלי הנפש, שער המים ד׳Ba'alei HaNefesh, Sha'ar HaMayim 4
א׳הנה השלמתי כל דיני המקוה ושעורו והכשרו ופסולו. ולפי שכת' אותן על סדר המשניות מפוזרים ראיתי לחבר אותם יחד כדי שיהא מזומן לכל הדורש אותם.
1
ב׳שיעור הכשר מקוה העשוי ממי גשמים צריך שיהיו בו ארבעים סאה באשבורן במקום א' או אפי' בשני מקומות והוא שיהא ביניהן נקב כב' אצבעות חוזרות למקומן ומדלא קאמרינן באי זה אצבע ש"מ באצבעות הבינוני' קאמר ולא בעי בגודל. וכן מפורש בתוספת' מקואות.
2
ג׳ואותן ארבעים בעינן שילכו מאליהן למקוה ולא יוליכום דרך כלי שיהא בו בית קיבול מים העומד דרך קבלתו והוא עשויה לקבלה ולא אפילו דרך צינור שחקקו ולבסוף קבעו אם יש בו בית קיבול עפר צרורות כל שהן ואם העביר עליהם אע"פ שכל המקוה פחות קורטוב נפל שם בהכשרו אם העביר לתוכו שלשת לוגין מים דרך הכלים פסלו את המקוה ואפי' נפלו לתוכו לוג לוג שלא תאמר כשנפל שם הלוג הראשון הרי הוא מקוה שלם ואותו הלוג לא פסלו א"כ כשיפלו עוד לתוכו ב' לוגין לא יפסלו אותם אינו כן שאלו הי' הלוג הראשון משלים את המקוה להכשר היה כדברך אלא אמרו כי אמרו ג' לוגין מים שאובין לא פוסל ולא משלים, הילכך מקוה חסר וכי נפל לגויה ג' לוגין פסלוהו לגמרי.
3
ד׳ואם הי' מקוה שלם בכשרות אינו נפסל בשאובין אלא א"כ נפלו בו מחצה על מחצה וכ"ש אם נפלו בו רוב שאובין. אבל מקוה השלם נפסל בשינוי מראה. ודוקא שנפלו בו מי פירות ושינו מראיו אבל בהדחת כלים או בשריית סמנים ואוכלין אינו נפסל וכ"ש אם נשתנו מחמת עצמן. ושנוי מראה אין לו שיעור שאפי' לו נפל בו אלא קרטוב ושינה מראיו פסול. ואם נפלו לתוכו מי גשמים וחזר למראיו כשר ואם היה מקוה שלם ונשתנה מראיו ממלא בכתף ונותן לתוכו עד שיחזרו מראיו למראה מים. וג' לוגין שאמרנו שהן פוסלין במקוה החסר.
4
ה׳דוקא שנפלו משנים ומשלשה כלים אבל מארבעה לא. ואותן שנים ושלשה כלים דוקא שהתחיל השני עד שלא השלים הראשון אבל משהפסיק הראשון אינו מצטרף עוד לפסול. וה"מ שלא נתכוון מתחלה להוסיף על הראשון ועל השני וא"כ נמלך והוסיף. אבל אם היה בדעתו להוסיף מתחלה אפי' קרטוב בכלי שני מצטרפין לשלשת לוגין אבל המעיין אינו נפסל עד שיעבירנו דרך כלי קבול ואם היה עומד ורבה עליו מים שאובים והמשיכן אינו מטהר בזוחלין אבל מטהר בכל שהו.
5
ו׳ואם היה מושך כל שהו אפילו כרגלי הנדל ורבה עליו שאובין והמשיכו הרבה הרי הוא כמות שהיה לכל דבר ודוקא עד מקום שהיה מושך מתחלתו ואם העבירו בלו על אחורי הכלים או על גבי ספסל אע"פ שאינן שאובין חזר לתורת מקוה לכל דבר עד שיטול משם הכלים ולא יטביל על גבי ספסל משום גזירת מרחצאות וכשם שאין המעין נפסל ברבוי מים שאובין כך אינו נפסל בשנוי מראה.
6
ז׳והמקוה החסר שנפלו בו פחות משלשת לוגין שאובין לא פוסלין ולא משלימין להכשר מקוה. אבל אם המשיכם לאותן שאובין דרך מרזב שאין בו בית קבול איצטרופי נמי מצטרפי ואפילו תשעה עשר סאין נמי מצטרפין בהמשכה. ולא תימא דוקא שקדם במקוה רובא דהכשירה למיעוטא דשאובה אבל אי נפלו בהדדי לא דאפי' נפלו בהדדי למקוה מצטרפין. מדתנן מי גשמים ומי שאובים שמתערבים בחצר ובעוקה וכו'. אם רוב מן הכשר כשר אלמא כי אתו רובה דכשרה ומיעוטא דשאובה שהיא משוכה בהדדי למקוה נמי מצטרפין.
7
ח׳ואם היה כל המקוה מים שאובים שנמשכו לא פוסלין ולא מטבילין בהן עד שירדו עליהן מי גשמים מ' סאה וכ"ש מי פירות שאין פוסלין אלא בשנוי מראה ואם לא היה שם כדי שנוי מראה אינו פוסל ואינו מצטרף.
8
ט׳אבל אם המקוה שלם ונתן לתוכו סאה מים שאובים או מי פירות ואין בהן כדי שנוי מראה ואח"כ נטל ממנו סאה כשר. נמצאו השאובים ומי פירות מצטרפים למקוה בענין הזה וג' הלוגין הפוסלים את המקוה דוקא שיהיו כולם מים שאובים ויהא בהן מראה מים אבל אם נפל לתוכן מעט יין ושנה מראהו למראה יין אין פוסלין עוד את המקוה אלא א"כ שנו כל מראה המקוה כדין שאר מי פירות.
9
י׳ואלו מצטרפין לשעור מקוה השלג והברד והכפור והגליד וטיט הנרוק שהפרה שוחה ושותה ממנו וכל שהוא מבריית המים וכולן משתערים בכמות שהן ובלבד שיתמעך הלל השלג עד שיהא ככפור. ואפילו מדדן בכלי ונתנן למקוה מצטרפים ובלבד שיהא רוב המקוה כהלכתו:
10
י״אהנה כל דיני המקוה המצויים יותר שנויים כאן והנם דרושים לכל חפציהם: דיני הנטבלים שהמקוה נפסל בהן. המטבל כר וכסת של עור שאין בהן מוכין והם צריכים שיבאו בהן מים אם הטבילן כדרכן ושוליהם למטה אם העלה אותן כך כיון שהגביה שפתותיהם מן המים המים שבתוכה שאובים ופוסלים את המקוה החסר משא"כ בשק ובקופה. וכלי זכוכית הרי הן כבר וכסת של עור וכן כל שאר כלי קבול:
11