הקדמות לחכמת האמת - ספר הזוהר י״אBaal HaSulam's Introduction to Zohar 11
א׳יא. ונשתלשלו העולמות עד למציאות עולם הזה הגשמי, דהיינו למקום שתהיה בו מציאות גוף ונשמה, וכן זמן קלקול ותיקון. כי הגוף, שהוא הרצון לקבל לעצמו, נמשך משורשו שבמחשבת הבריאה כנ"ל, ועובר דרך המערכה של העולמות דטומאה, כמ"ש (איוב יא, יב): "עַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד", ונשאר משועבד תחת המערכה ההיא עד י"ג שנה. והוא זמן הקלקול.
1
ב׳ועל ידי עסק המצוות מי"ג שנים ואילך, שעוסק על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו, הוא מתחיל לטהר הרצון לקבל לעצמו המוטבע בו ומהפכו לאט לאט על מנת להשפיע. שבזה הולך וממשיך נפש קדושה משורשה במחשבת הבריאה, והיא עוברת דרך המערכה של העולמות דקדושה והיא מתלבשת בגוף. והוא הזמן של התיקון.
2
ג׳וכן מוסיף והולך לקנות ולהשיג מדרגות דקדושה ממחשבת הבריאה שבא"ס ב"ה (אין סוף ברוך הוא), עד שהן מסייעות לו להאדם להפוך את הרצון לקבל לעצמו שבו, שיהיה כולו בבחינת מקבל על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו ולא כלל לתועלת עצמו. שבזה קונה האדם השוואת הצורה ליוצרו. כי קבלה על מנת להשפיע נחשבת לצורת השפעה טהורה (כמ"ש במסכת קדושין (דף ז,א) שבאדם חשוב, נתנה היא ואמר הוא, הרי זו מקודשת2הובא לעיל עמוד קנב מאמר לסיום הזוהר אות יג, עיין שם בהערה.. כי קבלתו שהיא על מנת לְהַנּוֹת לנותנת לו, נחשבת להשפעה ונתינה גמורה אליה, עש"ה), ואז קונה דבקות גמורה בו ית'. כי דבקות הרוחני אינה אלא השוואת הצורה (כמ"ש חז"ל (ע"פ סוטה יד, א): "ואיך אפשר להדבק בו? אלא הדבק במידותיו", ע"ש). שבזה נעשה האדם ראוי לקבל כל הטוב והנועם והרוך שבמחשבת הבריאה.
3