הקדמות לחכמת האמת - ספר הזוהר ד׳Baal HaSulam's Introduction to Zohar 4
א׳פרק א': הרצון לקבל
תכלית הבריאה
ד. ובכדי להבין כל אלו השאלות והחקירות, תחבולה האחת היא להסתכל בסוף המעשה, כלומר בתכלית הבריאה. כי אי אפשר להבין שום דבר באמצע מלאכתו אלא מסופו. וזה ברור הוא שאין לך פועל בלי תכלית. כי רק מי שאינו שפוי בדעתו תמצאהו פועל בלי תכלית.
תכלית הבריאה
ד. ובכדי להבין כל אלו השאלות והחקירות, תחבולה האחת היא להסתכל בסוף המעשה, כלומר בתכלית הבריאה. כי אי אפשר להבין שום דבר באמצע מלאכתו אלא מסופו. וזה ברור הוא שאין לך פועל בלי תכלית. כי רק מי שאינו שפוי בדעתו תמצאהו פועל בלי תכלית.
1
ב׳ויודע אני שיש מתחכמים פורקי עול תורה ומצוות, שאומרים שהבורא ית' ברא את כל המציאות ועזב אותה לנפשה, כי מחמת האפסיות שבאלו הבריות, אינו מתאים לבורא ית' לרוב רוממותו להשגיח על דרכיהן הפעוטות והמגונות. אכן לא מדעת דברו זאת. כי לא יתכן להחליט על שפלותנו ואפסותנו, מטרם שנחליט שאנחנו עשינו את עצמנו ואת כל אלו הטבעים המקולקלים והמגונים שבנו. אבל בה בעת שאנו מחליטים אשר הבורא ית', השלם בכל השלמות, הוא בעל המלאכה שברא ותיכן את גופותנו, על כל מיני נטיות הטובות והמגונות שבהם – הרי מתחת יד הפועל השלם לא תצא לעולם פעולה בזויה ומקולקלת, וכל פעולה מעידה על טיב פועלה, ומה אשמתו של בגד מקולקל אם איזה חייט לא יוצלח תפר אותו? עי' כגון זה במסכת תענית (כ, א): מעשה שבא ר' אלעזר בר"ש וכו', נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר וכו'. אמר לו, כמה מכוער אותו האיש וכו'. אמר לו, לך ואמור לאומן שעשאני: כמה מכוער כלי זה שעשית וכו', עש"ה.
2
ג׳הרי שמתחכמים האלו לומר שמסיבת שפלותנו ואפסותנו אין מתאים לו ית' להשגיח עלינו ועזב אותנו, הם אינם אלא מכריזים על חוסר דעתם בלבד. ודמה לך אם היית פוגש איזה אדם שימציא לו לברוא בריות מלכתחילה בכדי שתתענינה ותתייסרנה בכל ימי חייהם, כמונו, ולא עוד אלא להשליך אותן אחר גיוו מבלי שירצה אפילו להשגיח בהן כדי לעזרן מעט – כמה היית מגנה ומזלזל בו. והיתכן להעלות על הדעת כזה על מחויב המציאות ית' וית'.
3