הקדמות לחכמת האמת - ספר הזוהר ע׳Baal HaSulam's Introduction to Zohar 70
א׳ע. וזה שאמרו בתיקונים (תיקוני זהר תיקון ל, נתיב תניינא) וז"ל: קוּמוּ וְאִתְעָרוּ לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא, דְּאִית לְכוֹן לִבָּא בְּלָא סֻכְלְתָנוּ לְמִנְדַּע בָּהּ, וְאִיהִי בֵּינַיְכוּ. קומו והתעוררו בשביל השכינה הקדושה, שהרי יש לכם לב ריקן בלי בינה לדעת ולהשיג אותה, אע"פ שהיא בתוככם.
1
ב׳וְרָזָא דְמִלָּה, קוֹל אוֹמֵר קְרָא – כְּגוֹן "קְרָא נָא הֲיֵשׁ עוֹנֶךָּ, וְאֶל מִי מִקְּדוֹשִׁים תִּפְנֶה". וְהִיא אָמְרַת: מָה אֶקְרָא, כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר – כֻּלָּא אִינוּן כִּבְעִירָן דְּאָכְלִין חָצִיר. וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה – כָּל חֶסֶד דְּעָבְדִין, לְגַרְמַיְיהוּ עָבְדִין. וסוד הדבר, כמ"ש (ישעיה מ, ו): "קול אומר קרא", שקול דופק בלבו של כל אחד ואחד מישראל לקרוא ולהתפלל להרמת השכינה הקדושה, שהיא כללות הנשמות של כל ישראל (ומביא ראיה מהכתוב "קרא נא היש עוֹנֶךָּ", שקריאה פירושה תפילה). אבל השכינה אומרת "מה אקרא", כלומר אין בי כוח להרים את עצמי מעפר. בשביל ש"כל הבשר חציר", כולם המה כבהמות אוכלי עשב וחציר, כלומר שעושים המצוות בלי דעת כמו בהמות. "וכל חסדו כציץ השדה", כל החסדים שעושים, לעצמם הם עושים. כלומר שאין כוונתם במצוות שעושים, שתהיינה בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרם, אלא רק לתועלת עצמם הם עושים המצוות.
2
ג׳וַאֲפִילוּ כָּל אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְיתָא, כָּל חֶסֶד דְּעָבְדִין לְגַרְמַיְיהוּ עָבְדִין. ואפילו הטובים שבהם שמסרו זמנם על עסק התורה, לא עשו זה אלא לתועלת גופם עצמם, בלי כוונה הרצויה בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרם.
3
ד׳בְּהַהוּא זִמְנָא וכו' "רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב" לְעָלְמָא, וְדָא אִיהוּ רוּחָא דְמָשִׁיחַ. בעת ההיא, נאמר על הדור (תהלים עח, לט): "רוח הולך ולא ישוב" להעולם, דהיינו רוח המשיח, הצריך לגאול את ישראל מכל צרותיהם עד לגאולה השלמה, לקיים הכתוב "ומלאה הארץ דעה את ה'" וגו' – הרוח הזה נסתלק לו והלך, ואינו מאיר בעולם.
4
ה׳וַי לוֹן מָאן דְּגָרְמִין דְּיֵזִיל לֵיהּ מִן עָלְמָא וְלָא יְתוּב לְעָלְמָא, דְּאִלֵּין אִינוּן דְּעָבְדִין לְאוֹרַיְיתָא יְבֵשָׁה וְלָא בָעָאן לְאִשְׁתַּדְלָא בְחָכְמָה דְקַבָּלָה. אוי להם לאותם אנשים הגורמים שרוחו של משיח יסתלק וילך לו מהעולם, ולא יוכל לשוב לעולם. שהמה הם העושים את התורה ליבשה, כלומר בלי משהו לחלוחית של שֵׁכל ודעת. כי מצטמצמים רק בחלק המעשי של התורה, ואינם רוצים להשתדל ולהבין בחכמת הקבלה, לידע ולהשכיל בסודות התורה וטעמי מצוה.
5
ו׳וַי לוֹן דְּגָרְמִין עֲנִיּוּתָא וְחַרְבָּא וּבִיזָה וְהֶרֶג וְאַבְּדָן בְּעָלְמָא. אוי להם, שהם גורמים במעשיהם הללו, שיהיו עניות וחרב וחמס וביזה והריגות והשמדות בעולם. עכ"ל.
6