במדבר רבה כ״גBamidbar Rabbah 23
א׳הֲלָכָה מִי שֶׁהָיָה נִרְדָּף מִן הַגּוֹיִם אוֹ מִן הַלִּסְטִים מַהוּ שֶׁיְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ מִי שֶׁהָיָה נִרְדָּף מִן הַגּוֹיִם אוֹ מִן הַלִּסְטִים מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בִּשְׁבִיל לְמַלֵּט אֶת נַפְשׁוֹ, וְכָךְ אָנוּ מוֹצְאִין בְּדָוִד כְּשֶׁבִּקֵּשׁ שָׁאוּל לְהָרְגוֹ, בָּרַח מִמֶּנּוּ וְנִמְלַט. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ לִגְדוֹלֵי צִפּוֹרִי כְּתָבִים רָעִים מִן הַמַּלְכוּת, הָלְכוּ וְאָמְרוּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא, רַבִּי, כְּתָבִים רָעִים בָּאוּ לָנוּ מִן הַמַּלְכוּת, מָה אַתָּה אוֹמֵר, נִבְרַח, וְהָיָה מִתְיָרֵא לוֹמַר לָהֶם בִּרְחוּ, וְאָמַר לָהֶם בְּרֶמֶז, וְלִי אַתֶּם שׁוֹאֲלִים, לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת יַעֲקֹב וְאֶת משֶׁה וְאֶת דָּוִד, מַה כְּתִיב בְּיַעֲקֹב (הושע יב, יג): וַיִּבְרַח יַעֲקֹב, וְכֵן בְּמשֶׁה (שמות ב, טו): וַיִּבְרַח משֶׁה, וְכֵן בְּדָוִד (שמואל א יט, יח): וְדָוִד בָּרַח וַיִּמָּלֵט, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה כו, כ): לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכָאֵלּוּ כָּל גְּדוֹלֵי עוֹלָם יָרְאוּ וּבָרְחוּ מִן שׂוֹנְאֵיהֶם, כָּל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁעֲשִׂיתֶם בַּמִּדְבָּר לֹא הִנַּחְתִּי אֶתְכֶם לִבְרֹחַ, אֶלָּא הָיִיתִי מַפִּיל שׂוֹנְאֵיכֶם לִפְנֵיכֶם בַּמֶּה שֶׁהָיִיתִי עִמָּכֶם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא כַּמָּה נְחָשִׁים וְכַמָּה שְׂרָפִים וְכַמָּה עַקְרַבִּים הָיוּ שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, טו): נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, וְלֹא הִנַּחְתִּי אוֹתָם לְהַזִּיק אֶתְכֶם, לְכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה כְּתֹב אֶת הַמַּסָּעוֹת שֶׁנָּסְעוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יוֹדְעִים מַה נִסִּים שֶׁעָשִׂיתִי לָהֶם, מִנַיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן (במדבר לג, א): אֵלֶּה מַסְעֵי.
1
ב׳זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים עז, כא): נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד משֶׁה וְאַהֲרֹן, מַה נָחִיתָ, נוֹטָרִיקוֹן הוּא, נָחִיתָ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר נִ'סִּים עָשִׂיתָ עִמָּהֶם, חַ'יִּים נָתַתָּ לָהֶם, יָ'ם קָרַעְתָּ לָהֶם, תּ'וֹרָה נָתַתָּ לָהֶם, וְעַל יְדֵי מִי עַל יְדֵי משֶׁה וְאַהֲרֹן. דָּבָר אַחֵר, נָחִיתָ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר נִ'פְלָאוֹת עָשִׂיתָ לָהֶם, חֵ'רוּת נָתַתָּ לָהֶם, יְ'מִינְךָ הוֹשִׁיעַ אוֹתָם, תְּ'לוּי רֹאשׁ נָתַתָּ לָהֶם, עַל יְדֵי משֶׁה וְאַהֲרֹן. וְרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים, נָחִיתָ, נְ'בִיאִים הֶעֱמַדְתָּ מֵהֶם, חֲ'סִידִים הֶעֱמַדְתָּ מֵהֶם, יְ'שָׁרִים הֶעֱמַדְתָּ מֵהֶם, תְּ'מִימִים הֶעֱמַדְתָּ מֵהֶם, עַל יְדֵי משֶׁה וְאַהֲרֹן. דָּבָר אַחֵר, נָחִית, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, נ'וֹרָאוֹת עָשִׂיתָ בְשׂוֹנְאֵיהֶם, חֲ'רוֹן אַף שָׁלַחְתָּ בָּהֶם, יָ'דְךָ הֻלְחַמָּה אוֹתָם, תְּ'הוֹמוֹת כִּסִּיתָ עֲלֵיהֶם, עַל יְדֵי מִי עַל יְדֵי משֶׁה וְאַהֲרֹן. דָּבָר אַחֵר, נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ, מַהוּ כַּצֹּאן, אֶלָּא מַה הַצֹּאן הַזֶּה אֵין מַכְנִיסִין אוֹתָהּ לְצֵל הַקּוֹרָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁעָשׂוּ בַּמִּדְבָּר לֹא נִכְנְסוּ לְצֵל הַקּוֹרָה, לְכָךְ נִמְשְׁלוּ כַּצֹּאן. דָּבָר אַחֵר, נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ, מַה הַצֹּאן אֵין כּוֹנְסִין לָהּ אוֹצָרוֹת אֶלָּא רוֹעִים אוֹתָהּ בַּמִּדְבָּר, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר נִזּוֹנוּ בְּלֹא אוֹצָרוֹת, לְכָךְ נִמְשְׁלוּ כַּצֹּאן. דָּבָר אַחֵר, נָחִיתָ כַצֹּאן, מַה הַצֹּאן כָּל הֵיכָן שֶׁהָרוֹעֶה מַנְהִיגָהּ הִיא נִמְשֶׁכֶת אַחֲרָיו, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כָּל מָקוֹם שֶׁהָיוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן מַסִּיעִים אוֹתָם הָיוּ נוֹסְעִים אַחֲרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: נָחִיתָ כַצֹאן עַמֶּךָ.
2
ג׳אֵלֶּה מַסְעֵי, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בְּנוֹ חוֹלֶה הוֹלִיכוֹ לְמָקוֹם אֶחָד לְרַפְּאוֹתוֹ, כְּשֶׁחָזְרוּ הִתְחִיל אָבִיו מוֹנֶה כָּל הַמַּסָּעוֹת, וְאוֹמֵר כָּאן יָשַׁנְּנוּ, כָּאן הוֹקַרְנוּ, כָּאן חָשַׁשְׁתָּ אֶת רֹאשְׁךָ. כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, מְנֵה לָהֶם כָּל הַמְּקוֹמוֹת הֵיכָן הִכְעִיסוּנִי, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֵלֶּה מַסְעֵי.
3
ד׳דָּבָר אַחֵר, אֵלֶּה מַסְעֵי, לָמָּה זָכוּ לִכָּתֵב בַתּוֹרָה כָּל הַמַּסָּעוֹת הָאֵלּוּ, עַל שֶׁקִּבְּלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן שְׂכָרָן, דִּכְתִיב (ישעיה לה, א ב): יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת, פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל וגו', וּמַה מִּדְבָּר עַל שֶׁקִּבֵּל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ, הַמְקַבֵּל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לְתוֹךְ בֵּיתוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אַתְּ מוֹצֵא עָתִיד הַמִּדְבָּר לִהְיוֹת יִשּׁוּב וְהַיִּשּׁוּב עָתִיד לִהְיוֹת מִדְבָּר, וּמִנַּיִן שֶׁעָתִיד הַיִּשּׁוּב לִהְיוֹת מִדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי א, ג): וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה, וּמִנַּיִן שֶׁהַמִּדְבָּר עָתִיד לִהְיוֹת יִשּׁוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מא, יח): אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם. אַתְּ מוֹצֵא עַכְשָׁו אֵין אִילָנוֹת בַּמִּדְבָּר וְעָתִיד לִהְיוֹת שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מא, יט): אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ, וְעַכְשָׁו אֵין דֶּרֶךְ בַּמִּדְבָּר שֶׁכֻּלּוֹ חוֹל, וְעָתִיד לִהְיוֹת שָׁם דֶּרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, יט): אַף אָשִׂים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בִּישִׁמוֹן נְהָרוֹת, וְאוֹמֵר (ישעיה לה, ח): וְהָיָה שָׁם מַסְלוּל וָדֶרֶךְ וְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ לֹא יַעַבְרֶנּוּ טָמֵא וְהוּא לָמוֹ הֹלֵךְ דֶּרֶךְ וֶאֱוִילִים לֹא יִתְעוּ.
4
ה׳צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה (במדבר לד, ב), מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה כָּל מַה שֶּׁהָיָה וְעָתִיד לִהְיוֹת, הֶרְאָה לוֹ מִדָּן עוֹמֵד שִׁמְשׁוֹן, וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם מִנַּפְתָּלִי, וְכֵן כָּל דּוֹר וָדוֹר וְדוֹרְשָׁיו, דּוֹר דּוֹר וְשׁוֹפְטָיו, דּוֹר דּוֹר וּמַנְהִיגָיו, דּוֹר דּוֹר וּפוֹשְׁעָיו, דּוֹר דּוֹר וְצַדִּיקָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לד, ד): וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָה הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָהוּ גֵּיהִנֹּם, אָמַר משֶׁה מִי נִדּוֹנִין בּוֹ, אָמַר לוֹ הָרְשָׁעִים וְהַפּוֹשְׁעִים בִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סו, כד): וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים וגו', הִתְחִיל משֶׁה מִתְיָרֵא מִן גֵּיהִנֹּם, אָמַר לוֹ: הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר, וּמַהוּ זֹאת הָאָרֶץ לֵאמֹר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לָכֶם קִיַּמְתִּי לִבְנֵיכֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר לֵאמֹר.
5
ו׳זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, וְכִי הָאָרֶץ נוֹפֶלֶת, וַהֲלוֹא כְתִיב (קהלת א, ד): וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת, אֶלָּא כְּשֶׁבָּאוּ הַמְרַגְּלִים וְהוֹצִיאוּ דִּבָּה עַל הָאָרֶץ, כָּעַס עֲלֵיהֶם משֶׁה, אָמְרוּ לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל, משֶׁה רַבֵּנוּ אִלּוּ הָיוּ הַמְרַגְּלִים שְׁנַיִם שְׁלשָׁה, בְּדִין הוּא שֶׁנַּאֲמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט, טו): עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ שְׁלשָׁה עֵדִים, הֲרֵי הֵן עֲשָׂרָה, (דברים א, כח): אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ, כִּבְיָכוֹל אֵין בַּעַל הַבַּיִת יָכוֹל לְהוֹצִיא כֵלָיו מִשָּׁם, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָטַל שַׂר הָאָרֶץ וּכְפָתוֹ וְהִפִּילוֹ לִפְנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, כא): רְאֵה נָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ, וְכִי לִפְנֵיהֶם הָיְתָה, אֶלָּא שֶׁהִפִּיל שָׂרָהּ וְאָמַר לָהֶם (דברים א, כא): עֲלֵה רֵשׁ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת, לֹא מִן הַנְּפִילִים וְלֹא מִן עַם רָב. כְּתִיב (יחזקאל מה, א): וּבְהַפִּילְכֶם אֶת הָאָרֶץ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים טז, ו): חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְעִמִים אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי, חֲבָלִים נָפְלוּ לִי, אֵלּוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, לְפִי שֶׁנִּתְחַלְּקָה הָאָרֶץ לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מז, יג): גֵּה גְבוּל אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֶת הָאָרֶץ לִשְׁנֵי עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. בַּנְעִמִים, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב, יח): כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ, יֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא נָאֶה וּלְבוּשׁוֹ כָּעוּר, הוּא כָּעוּר וּלְבוּשׁוֹ נָאֶה, וְיִשְׂרָאֵל הֵם נָאִים לָאָרֶץ וְהָאָרֶץ נָאָה לָהֶם, לְכָךְ כְּתִיב: אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איוב כט, יד): צֶדֶק לָבַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁנִי. כְּתִיב (יהושע ז, יט): וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל עָכָן בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ עָכָן בִּשְׁבִיל דָּבָר זֶה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר אֲנִי מֵת, כֵּיוָן שֶׁרָאָה עָכָן כָּךְ אָמַר בְּלִבּוֹ עַכְשָׁו אֲנִי נִלְכַּד בַּגּוֹרָל, אֵינִי מַאֲמִין וְנֶחְשָׁב כַּזְּבָן לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לוֹ עָכָן לָמָּה תַפִּיל גּוֹרָלוֹת בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי בֵיתִי, אֲנִי אַפִּיל הַגּוֹרָל בֵּינְךָ וּבֵין פִּינְחָס, אִם לֹא יַעֲלֶה הַגּוֹרָל עַל שְׁנֵיכֶם אַף אֲנִי מַאֲמִין, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר יְהוֹשֻׁעַ: בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל תֵּן לוֹ תּוֹדָה וְהַגֶּד נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ אַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי, אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ אַף אַתָּה הַגֶּד נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ. מִיָּד נָפַל מַחְלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל וְעָמְדוּ שֵׁבֶט יְהוּדָה בִּמְרִיבָה וְהָרְגוּ מִיִּשְׂרָאֵל כִּתּוֹת כִּתּוֹת, כֵּיוָן שֶׁרָאָה עָכָן כָּךְ, אָמַר בְּלִבּוֹ כָּל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא, וַאֲנִי עַל יָדִי נֶהֶרְגוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל, אֲנִי חוֹטֵא וּמַחְטִיא, מוּטָב אֲנִי אוֹדֶה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ וְאַל תָּבוֹא תַּקָּלָה עַל יָדִי, מֶה עָשָׂה עָכָן עָמַד וְהִשְׁמִיעַ קוֹלוֹ לְכָל הַקָּהָל, וְהַסּוּ כָּל הַקָּהָל לְפָנָיו, וְאָמַר לִיהוֹשֻׁעַ (יהושע ז, כ): אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי לֹא זֹאת בִּלְבָד אֶלָּא כְּבָר מָעַלְתִּי בַּאֲחֵרוֹת, אָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ: וַאֲנִי כָּךְ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בְּךָ אֶלָּא הַגֶּד נָא וְאַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי, אָמַר לוֹ (יהושע ז, כא): וָאֵרֶא בַשָּׁלָל. אָמַר הִסְתַּכַּלְתִּי מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים כ, יד): וְאָכַלְתָּ אֶת שְׁלַל אֹיְבֶיךָ, (יהושע ז, כא): אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה וּמָאתַיִם שְׁקָלִים כֶּסֶף וּלְשׁוֹן זָהָב אֶחָד חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים מִשְׁקָלוֹ וָאֶחְמְדֵם וָאֶקָּחֵם, וְאַל תֹּאמַר שֶׁאֲנִי עָנִי וְהָיִיתִי צָרִיךְ, שֶׁאֵין בַּשֵּׁבֶט עָשִׁיר מִמֶּנִּי, מִיָּד (יהושע ז, כב): וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ מַלְאָכִים וַיָּרֻצוּ הָאֹהֱלָה וְהִנֵּה טְמוּנָה בְּאָהֳלוֹ וְהַכֶּסֶף [טמון] תַּחְתֶּיהָ. מִפְּנֵי מָה שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ כְּדֵי שֶׁלֹא יִגְנְבוּ אוֹתָם שֵׁבֶט יְהוּדָה וְלֹא יוֹסִיפוּ בְּמַחְלֹקֶת, לְפִיכָךְ שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ מְהֵרָה (יהושע ז, כג): וַיְבִאוּם אֶל יְהוֹשֻׁעַ וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּצִּקֻם לִפְנֵי ה', מַהוּ וַיַּצִּקֻם, שֶׁחֲבָטָן לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בִּשְׁבִיל אֵלּוּ כָּעַסְתָּ עַל בָּנֶיךָ, הֲרֵי הֵם נְתוּנִים לְפָנֶיךָ, מִיָּד (יהושע ז, כד): וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת עָכָן בֶּן זֶרַח וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת לְשׁוֹן הַזָּהָב וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו כְּדֵי לְרַדּוֹתָן, (יהושע ז, כד): וְאֶת שׁוֹרוֹ וְאֶת חֲמֹרוֹ וְאֶת צֹאנוֹ וְאֶת אָהֳלוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לִשְׂרֵפָה, (יהושע ז, כד): וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ לִרְאוֹת בְּדִינוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹא יִהְיוּ רְגִילִים לַעֲשׂוֹת, (יהושע ז, כד כה): וַיַּעֲלוּ אֹתָם עֵמֶק עָכוֹר, וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁע מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכָּרְךָ ה' בַּיּוֹם הַזֶּה, בַּיּוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר וְאִי אַתָּה עָכוּר לָעוֹלָם הַבָּא, וְיֵשׁ לְךָ חֵלֶק בּוֹ, (יהושע ז, כה): וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כָל יִשְׂרָאֵל אֶבֶן הוּא לְבַדוֹ, (יהושע ז, כה): וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ בְּמָמוֹנוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכֵּן נֶאֱמַר לוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה (יהושע ז, טו): וְהָיָה הַנִּלְכָּד בַּחֵרֶם יִשָֹּׂרֵף בָּאֵשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, מְלַמֵּד שֶׁהוֹדָה עָכָן שֶׁבְּשַׁבָּת גָּנַב וְהוֹצִיאָם מִירִיחוֹ וְהִטְמִין בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ, וְנִסְקַל עַל חִלּוּל שַׁבָּת, וְנִשְׂרַף עַל שֶׁמָּעַל בַּחֵרֶם, וּמִנַּיִן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁכֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ (יהושע ו, ב ד): רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת יְרִיחוֹ וְאֶת מַלְכָּהּ גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל, וְסַבֹּתֶם אֶת הָעִיר כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַקֵּיף אֶת הָעִיר פַּעַם אֶחָת כֹּה תַעֲשֶׂה שֵׁשֶׁת יָמִים, וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים וגו', לְלַמֶּדְךָ שֶׁבְּשַׁבָּת נִכְבְּשָׁה חוֹמַת הָעִיר, דָּבָר זֶה עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ מִדַּעְתּוֹ וְהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדוֹ, אָמַר יְהוֹשֻׁעַ הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ, דִּכְתִיב (שמות לא, יד): וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם, וְכָל מַה שֶּׁכָּבַשְׁנוּ יְהֵא קֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ו, יט): וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחשֶׁת וּבַרְזֶל קֹדֶשׁ הוּא לַה' אוֹצַר ה' יָבוֹֹא, וּמִנַּיִן שֶׁהִסְכִּימוּ עַל יָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ו, יז): וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַה', בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (יהושע ז, כו): וַיָּשָׁב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ, עָלָיו נֶאֱמַר (משלי טז, יד): חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָה, זֶה יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהֵשִׁיב חֲרוֹן אַף ה' מִיִּשְׂרָאֵל.
6
ז׳כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן (במדבר לד, ב), הֲלָכָה עַד שֶׁלֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ כֵּיצַד הָיוּ מְבָרְכִין עַל הַמָּזוֹן, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ עַד שֶׁלֹא נִכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחַת הַזָּן אֶת הַכֹּל, מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיוּ מְבָרְכִין עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן. מִשֶּׁחָרְבָה, הוֹסִיפוּ בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם, מִשֶּׁנִּקְבְּרוּ הֲרוּגֵי בֵּיתָר, הוֹסִיפוּ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, הַטּוֹב שֶׁלֹא הִסְרִיחוּ וְהַמֵּטִיב שֶׁנִּתְּנוּ לִקְבוּרָה. וְאֵין לְךָ חֲבִיבָה מִכֻּלָּם יוֹתֵר מִבִּרְכַּת עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מַזְכִּיר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן אֶרֶץ חֶמְדָה וּבְרִית וְתוֹרָה וְחַיִּים, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲבִיבָה עָלַי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִן הַכֹּל, לָמָּה, שֶׁאֲנִי תַּרְתִּי אוֹתָהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל כ, ו): בַּיּוֹם הַהוּא נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֶל אֶרֶץ אֲשֶׁר תַּרְתִּי לָהֶם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיה ג, יט): וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם. אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁהָרַג יְהוֹשֻׁעַ אוֹתָם הַמְּלָכִים אָמַר רַבִּי יַנַּאי הַכֹּהֵן שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם הָיוּ שָׁם, שְׁלשִׁים וְאֶחָד בִּירִיחוֹ שְׁלשִׁים וְאֶחָד בִּימֵי סִיסְרָא כְּשֶׁהָלַךְ לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל נֶהֶרְגוּ אַף הֵם עִמּוֹ, לָמָּה, שֶׁהָיוּ מִתְאַוִּים לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבִקְּשׁוּ מִן סִיסְרָא וְאָמְרוּ לוֹ בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ נָבוֹא עִמְּךָ לַמִּלְחָמָה, כָּל מֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לַמִּלְחָמָה הָיָה מְשַׁלֵּם וְשׂוֹכֵר פּוֹעֲלִים בְּכֶסֶף שֶׁיַּעַזְרוּ אוֹתוֹ, אָמְרוּ לְסִיסְרָא אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁין מִמְּךָ כְּלוּם אֶלָּא נָבוֹא עִמְּךָ בְּחִנָּם, שֶׁאָנוּ מִתְאַוִּים לְמַלְאוֹת כְּרֵסֵינוּ מִן מַיִם שֶׁל אוֹתָהּ הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, יט): בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ. לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵין חֲבִיבָה כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, הֵן הָאָרֶץ חֲבִיבָה עָלַי, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, יב): אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד. וְיִשְׂרָאֵל חֲבִיבִין עָלַי, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז, ח): כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן חֲבִיבִין עָלַי, לְאֶרֶץ שֶׁחֲבִיבָה עָלַי, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן,
7
ח׳כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (במדבר כג, יט): לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב. דָּבָר אַחֵר, לֹא אִישׁ אֵל, [לא] אִישׁ עוֹשֶׂה לָאֵל שֶׁיְכַזֵּב, לֹא בֶּן עַמְרָם עָשָׂה אוֹתוֹ לְהִנָּחֵם, הוּא שֶׁהוּא אוֹמֵר (דברים ט, יד): הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם. עָמַד בֶּן עַמְרָם וְעָשָׂה אוֹתוֹ לְהִתְנַחֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יד): וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה. דָּבָר אַחֵר, לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְהָבִיא טוֹבָה עַל יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹר חַיָּב אֵינוֹ מְאַחֵר, וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר לְהָבִיא רָעָה, חוֹזֵר בּוֹ (במדבר כג, יט): הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה, תֵּדַע אָמַר לְאַבְרָהָם (בראשית טו, ה): הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ, וְעָשָׂה כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, י): ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב, אָמַר לוֹ (בראשית טו, יג): יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ וגו', וְלֹא עָשׂוּ אֶלָּא מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים, הֱוֵי: לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב, בְּטוֹבָה, אֲבָל בְּרָעָה הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה, אָמַר לְיִשְׂרָאֵל (הושע א, ט): כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי, וְחָזַר וְאָמַר (הושע ב, כה): וְאָמַרְתִּי לְלֹא עַמִּי עַמִּי אַתָּה. הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה, אָמַר לְאַבְרָהָם (בראשית כו, ג): כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן, וְלֹא חָזַר בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן, וְהִכְנִיסָם לָאָרֶץ.
8
ט׳כִּי אַתֶּם בָּאִים (במדבר לג, נב): וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב לה, יא): מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ, מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְּדוּ מִפָּרוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ לְעוֹבְדֵי הַבַּעַל (מלכים א יח, כה): בַּחֲרוּ לָכֶם הַפָּר הָאֶחָד וַעֲשׂוּ רִאשׁוֹנָה כִּי אַתֶּם הָרַבִּים, נִתְקַבְּצוּ אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים נְבִיאֵי הַבַּעַל וְאַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים נְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה, וְלֹא יָכְלוּ לָזוּז אֶת רַגְלָיו מִן הָאָרֶץ, רְאֵה מַה כְּתִיב שָׁם (מלכים א יח, כג): וְיִתְּנוּ לָנוּ שְׁנַיִם פָּרִים וְיִבְחֲרוּ לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד וִינַתְּחֻהוּ וְיָשִׂימוּ עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא יָשִׂימוּ וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַפָּר הָאֶחָד וַאֲנַתְּחֵהוּ (מלכים א יח, כג): וְאֵשׁ לֹא אָשִׂים. מֶה עָשָׂה אֵלִיָּהוּ, אָמַר לָהֶם בַּחֲרוּ שְׁנֵי פָּרִים תְּאוֹמִים מֵאֵם אַחַת, הַגְּדֵלִים עַל מִרְעֶה אֶחָד וְהַטִּילוּ עֲלֵיהֶם גּוֹרָלוֹת אֶחָד לַשֵּׁם וְאֶחָד לְשֵׁם הַבַּעַל. וּבָחֲרוּ לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד, וּפָרוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ מִיָּד נִמְשַׁךְ אַחֲרָיו, וְהַפָּר שֶׁעָלָה לְשֵׁם הַבַּעַל נִתְקַבְּצוּ כָּל נְבִיאֵי הַבַּעַל וּנְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה וְלֹא יָכְלוּ לָזוּז אֶת רַגְלוֹ. עַד שֶׁפָּתַח אֵלִיָּהוּ וְאָמַר לוֹ לֵךְ עִמָּהֶם, הֵשִׁיב הַפָּר וְאָמַר לוֹ לְעֵינֵי כָל הָעָם, אֲנִי וַחֲבֵרִי יָצָאנוּ מִבֶּטֶן אַחַת, מִפָּרָה אַחַת, וְגָדַלְנוּ בְּמִרְעֶה אֶחָד, וְהוּא עָלָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל מָקוֹם וּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְקַדֵּשׁ עָלָיו, וַאֲנִי עָלִיתִי בְּחֵלֶק הַבַּעַל לְהַכְעִיס אֶת בּוֹרְאִי. אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ פָּר פָּר אַל תִּירָא לֵךְ עִמָּהֶם וְאַל יִמְצְאוּ עֲלִילָה, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְקַדֵּשׁ עַל אוֹתוֹ שֶׁעִמִּי, כָּךְ מִתְקַדֵּשׁ עָלֶיךָ. אָמַר לוֹ וְכָךְ אַתָּה מְיַעֲצֵנִי, שְׁבוּעָה אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתִּמְסְרֵנִי בְּיָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יח, כו): וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם, וּמִי נָתַן לָהֶם, אֵלִיָּהוּ, וְאַתָּה לָמֵד מֵאֵלִיָּהוּ שֶׁאָמַר לָהֶם וְיִתְּנוּ לָנוּ שְׁנַיִם פָּרִים. וְעוֹד אָמַר לָהֶם (מלכים א יח, כה): בַּחֲרוּ לָכֶם הַפָּר הָאֶחָד וַעֲשׂוּ רִאשֹׁנָה, וּלְבַסוֹף כְּתִיב וַיִּקְּחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם, לְכָךְ כְּתִיב מַלְפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ. וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְּדוּ מִן הָעוֹרְבִים שֶׁהָיוּ מְכַלְכְּלִין אֶת אֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יז, ד): וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכְּלֶךָ שָׁם. וּמֵהֵיכָן הָיוּ מְבִיאִין לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעֶרֶב, מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל יְהוֹשָׁפָט, וְלֹא הָיוּ רוֹצִים אוֹתָם עוֹרְבִים לִכָּנֵס בְּבֵיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע אַחְאָב לְהוֹצִיא מִשֻּׁלְחָנוֹ כְּלוּם בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ צַדִּיק, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בְּבֵיתוֹ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. הֱוֵי מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְּדוּ מִפָּרוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ וּמִן הָעוֹרְבִים וְאַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים לְהִסְתַּכֵּל בָּם, מִנַּיִן מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בָּעִנְיָן: וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם.
9
י׳כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ירמיה ב, לא): הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְּבַר ה' הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל, אַל תְּהִי קוֹרֵא הֲמִדְבָּר, אֶלָּא הַמְדַבֵּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל, (ירמיה ב, לא): מַאְפֵּלְיָה, מַהוּ מַאְפֵּלְיָה, שֶׁמָּא אָמַרְתִּי לְהַכְנִיס אֶתְכֶם לָאָרֶץ וְהִלְקַשְׁתִּי אֶתְכֶם, שֶׁאֵין מַאְפֵּלְיָה אֶלָּא לְשׁוֹן הַלְקָשָׁה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט, לב): וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ וגו'. הֲרֵי אַתֶּם נִכְנָסִים לְתוֹכָהּ. כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן, מַהוּ כְּנָעַן, אֶרֶץ שֶׁל פְּרַקְמַטְיָא שֶׁבָּהּ סְחוֹרָה, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה אוֹמֵר (ישעיה כג, ח): אֲשֶׁר סֹחֲרֶיהָ שָׂרִים כִּנְעָנֶיהָ נִכְבַּדֵּי אָרֶץ.
10
י״אזֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה (במדבר לד, ב), מַהוּ לָכֶם, לָכֶם הִיא רְאוּיָה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, וְהָיָה מַשִֹּׂיא לַעֲבָדָיו שְׁפָחוֹת מִן אוּסְיָא אַחֶרֶת, וּלְשִׁפְחוֹתָיו עֲבָדִים מִן אוּסְיָא אַחֶרֶת, עָמַד הַמֶּלֶךְ וְחָשַׁב בְּדַעְתּוֹ, אָמַר, הָעֲבָדִים שֶׁלִּי וְהַשְּׁפָחוֹת שֶׁלִּי, מוּטָב שֶׁאַשִֹּׂיא עֲבָדַי לְשִׁפְחוֹתַי, שֶׁלִּי לְשֶׁלִּי. כָּךְ כִּבְיָכוֹל אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָאָרֶץ שֶׁלִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כד, א): לַה' הָאָרֶץ, וְאוֹמֵר (ויקרא כה, כג): כִּי לִי הָאָרֶץ, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁלִּי הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, נה): כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, מוּטָב שֶׁאַנְחִיל אַרְצִי לַעֲבָדַי, שֶׁלִּי לְשֶׁלִּי. לְכָךְ נֶאֱמַר: זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה.
11
י״בזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קיא, ו): כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, יָכוֹל הָיִיתִי לִבְראוֹת לָכֶם אֶרֶץ חֲדָשָׁה, אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְהַרְאוֹת לָכֶם אֶת כֹּחִי אֲנִי הוֹרֵג אֶת שׂוֹנְאֵיכֶם מִפְּנֵיכֶם וְנוֹתֵן לָכֶם אֶת אַרְצָם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם.
12
י״גוְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים (במדבר לה, יא), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים כה, ח): טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ. (תהלים כה, ו): זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ, אָמַר דָּוִד רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִלּוּלֵי חֲסָדֶיךָ שֶׁקָּדְמוּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה לוֹ עֲמִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, יז): כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת. וְלֹא עָשִׂיתָ לוֹ כֵן אֶלָּא הוֹצֵאתָ אוֹתוֹ מִגַּן עֵדֶן וְחָיָה תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שָׁנָה, וְאַחַר כָּךְ מֵת. מֶה עָשִׂיתָ לוֹ, גֵּרַשְׁתָּ אוֹתוֹ מִגַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, כד): וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. וְלָמָּה נִתְגָּרֵשׁ עַל שֶׁהֵבִיא מִיתָה עַל הַדּוֹרוֹת וְהָיָה חַיָּב לָמוּת מִיָּד, אֶלָּא שֶׁרִחַמְתָּ עָלָיו וְגֵרַשְׁתּוֹ, כְּדֶרֶךְ הָרוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה שֶׁגּוֹלֶה מִמְּקוֹמוֹ לְעָרֵי מִקְלָט, לְכָךְ נֶאֱמַר: זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ וגו', כֵּיוָן שֶׁעָמַד משֶׁה וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים, אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶה שֶׁהָרַג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה בַּצָּפוֹן אוֹ בַּדָּרוֹם, מִנַּיִן יוֹדֵעַ הֵיכָן עָרֵי מִקְלָט שֶׁיְהֵא בּוֹרֵחַ לְשָׁם, אָמַר לוֹ (דברים יט, ג): תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ, תְּכַוֵּן לְךָ הַדֶּרֶךְ שֶׁלֹא יִהְיוּ טוֹעִים וְיִמְצָא אוֹתוֹ גּוֹאֵל הַדָּם וְיַהַרְגֵּהוּ (דברים יט, ו): וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת. עוֹד אָמַר לוֹ, הֵיאַךְ, אָמַר לוֹ הַעֲמֵד לָהֶם אִיסְטְלָיוֹת מְכֻוָּנוֹת לְעָרֵי מִקְלָט, שֶׁיְהֵא יוֹדֵעַ לֵילֵךְ שָׁם, וּבְכָל אִיסְטְלָיוֹת רְשֹׁם עָלֶיהָ רוֹצֵחַ לְעָרֵי מִקְלָט, שֶׁנֶּאֱמַר תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ. לְכָךְ אָמַר דָּוִד: טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ. אִם לְרוֹצְחָנִין עֲשֵׂה שְׁבִיל וְדֶרֶךְ שֶׁיִּבְרְחוּ וְיִנָּצְלוּ, לַצַּדִּיקִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, (תהלים כה, ט): יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ. (במדבר לה, יא): וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה, וְלֹא בְזָדוֹן, וְאִם יַהֲרֹג בְּזָדוֹן וְיֹאמַר בִּשְׁגָגָה הָרַגְתִּי וִיהֵא בּוֹרֵחַ לְעָרֵי מִקְלָט, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ בּוֹרֵחַ וְנִכְנַס בַּמִּזְבֵּחַ שֶׁלִּי הִרְגּוּ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא, יד): וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וגו', וּמִי הָיָה זֶה שֶׁבָּרַח לַמִּזְבֵּחַ וְנֶהֱרַג, יוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ב, כח): וְהַשְּׁמֻעָה בָּאָה עַד יוֹאָב וגו' אֶל אֹהֶל ה', וְאוֹמֵר (שמואל ב כג, ח): תַּחְכְּמֹנִי רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וגו', שֶׁהָלַךְ וְהֶחֱזִיק בְּקֶרֶן הַמִּזְבֵּחַ. אֶלָּא אָמַר הֲרוּגֵי בֵּית דִּין אֵין נִקְבָּרִין בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתֵיהֶם אֶלָּא הֵם לְעַצְמָן, מוּטָב לִי שֶׁאָמוּת כָּאן וְאֶקָּבֵר בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתַי (מלכים א ב, ל לא): וַיָּשֶׁב בְּנָיָהוּ אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר כֹּה דִּבֶּר יוֹאָב וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר וּפְגַע בּוֹ וּקְבַרְתּוֹ וַהֲסִירֹתָ דְּמֵי חִנָּם אֲשֶׁר שָׁפַךְ יוֹאָב מֵעָלַי וּמֵעַל בֵּית אָבִי, וְלָמָּה נֶהֱרַג, שֶׁכֵּן צִוָּהוּ דָּוִד אָבִיו (מלכים א ב, ה): וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר וַיַּהַרְגֵּם. מֶה עָשָׂה לוֹ אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁכָּתַב דָּוִד לְיוֹאָב (שמואל ב יא, טו): הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו וְנִכָּה וָמֵת, עָשָׂה כָּךְ וְנֶהֱרַג, נִתְקַבְּצוּ כָּל רָאשֵׁי הַחַיָּלִים עַל יוֹאָב לְהָרְגוֹ, שֶׁהָיָה רֹאשׁ הַגִּבּוֹרִים, שֶׁכָּךְ כְּתִיב בּוֹ (שמואל ב כג, לט): אוּרִיָּה הַחִתִּי כֹּל שְׁלשִׁים וְשִׁבְעָה, הֶרְאָה לָהֶם אֶת הַכְּתָב, לְפִיכָךְ כְּתִיב אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה אֲשֶׁר עָשָׂה וגו', הָיוּ סְבוּרִין כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁדָּוִד צִוָּהוּ לְהָרְגוֹ, שֶׁהָיָה אַבְנֵר בֶּן דּוֹדוֹ שֶׁל שָׁאוּל, לְפִיכָךְ כְּתִיב (שמואל ב ג, כט): וְאַל יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע. עָמַד דָּוִד וְקִלֵּל אֶת יוֹאָב וְיָדְעוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא הָיָה מִדָּוִד, וְנִתְפַּיְסוּ. וְצִוָּה לִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ שֶׁיַּהֲרֹג אוֹתוֹ, שֶׁהָיָה יוֹאָב בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל דָּוִד וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לַהֲבִיאוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כֵּיוָן שֶׁבִּקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לַהֲרֹג אוֹתוֹ אָמַר יוֹאָב לִבְנָיָהוּ לֵךְ אֱמֹר לִשְׁלֹמֹה אַל תְּדִינֵנִי בִּשְׁנֵי דִינִין, אִם תַּהַרְגֵנִי טֹל מֵעָלַי הַקְּלָלוֹת שֶׁקִּלְּלַנִי דָּוִד אָבִיךָ, אִם לָאו הַנַּח אוֹתִי בַּקְּלָלוֹת. מִיָּד וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר וּפְגַע בּוֹ וּקְבַרְתּוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה כָּל הַקְּלָלוֹת שֶׁקִּלֵּל דָּוִד אֶת יוֹאָב נִתְקַיְּמוּ בְּזַרְעוֹ שֶׁל דָּוִד, זָב, מֵרְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יב, יח): וְהַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם הִתְאַמֵּץ לַעֲלוֹת הַמֶּרְכָּבָה, וּכְתִיב בְּזָב (ויקרא טו, ט): וְכָל הַמֶּרְכָּב אֲשֶׁר יִרְכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא. מְצֹרָע, מֵעֻזִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב כו, כא): וַיְהִי עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ מְצֹרָע עַד יוֹם מוֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בֵּית הַחָפְשִׁית. וּמַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ, מֵאָסָא, דִּכְתִיב (מלכים א טו, כג): רַק לְעֵת זִקְנָתוֹ חָלָה אֶת רַגְלָיו, שֶׁאֲחָזַתּוּ פֹּלַאגְרָה. (שמואל ב ג, כט): וְנֹפֵל בַּחֶרֶב, מִיֹּאשִׁיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לה, כג): וַיֹּרוּ הַיֹּרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ, וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב נָעֲצוּ בוֹ לוּלְיָנוֹת שֶׁל בַּרְזֶל עַד שֶׁעֲשָׂאוּהוּ כִּכְבָרָה. וַחֲסַר לָחֶם, מִיְּהוֹיָכִין, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב כה, ל): וַאֲרֻחָתוֹ אֲרֻחַת תָּמִיד נִתְּנָה לּוֹ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ כֹּל יְמֵי חַיָּו, מִשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אֱוִיל מְרֹדַךְ, אַתְּ מוֹצֵא כָּל זְמַן שֶׁהָיָה יְהוֹיָדָע קַיָּם הָיָה יוֹאָשׁ עוֹשֶׂה רְצוֹן בּוֹרְאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יב, ג): וַיַּעַשׂ יְהוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הוֹרָהוּ יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן (דברי הימים ב כד, יז): וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ, אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם, שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֱלוֹהַּ. לְפִיכָךְ (דברי הימים ב כד, כד): וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים. וּמִפְּנֵי מָה נֶהֱרַג אַבְנֵר, מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה דָּמָן שֶׁל נְעָרִים שְׂחֹק, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ב, יד): וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל יוֹאָב יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ וגו', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עַל שֶׁהִקְדִּים שְׁמוֹ לִשְׁמוֹ שֶׁל דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ג, יב): וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד תַּחְתָּו לֵאמֹר לְמִי אָרֶץ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַל שֶׁלֹא הִנִּיחַ לְשָׁאוּל לְהִתְפַּיֵּס מִדָּוִד, וְהָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּנוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים וְלֹא מִחָה.
13
י״דוְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים, וּכְתִיב (במדבר לה, יג יד): שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט, אֵת שְׁלשׁ הֶעָרִים, שָׁלשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲרָב, וְשָׁלשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּמִזְרָח, בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, מג): אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָראוּבֵנִי וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי, הֲרֵי שָׁלשׁ בַּמִּזְרָח וְשָׁלשׁ בַּמַּעֲרָב, חֶבְרוֹן מִשֶּׁל יְהוּדָה וּשְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם, זֶהוּ נַפּוֹלִין וְקֶדֶשׁ בַּגָּלִיל מִשֵּׁבֶט נַפְתָּלִי. משֶׁה חִלֵּק לִרְאוּבֵן וּלְגָד וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה וְהִבְדִּיל מֵהֶם שָׁלשׁ עָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, מא): אָז יַבְדִּיל משֶׁה שָׁלשׁ עָרִים, אֲבָל יְהוֹשֻׁעַ חִלֵּק לְכָל הַשְּׁבָטִים וְנָתַן לְשֵׁבֶט הַלֵּוִי אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה עִיר וְנָטְלוּ הַכֹּהֲנִים שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וְהַשְּׁאָר לַלְוִיִם, שָׁלשׁ עָרֵי מִקְלָט נָטְלוּ בְּגוֹרָלָם, וְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָטְלוּ בָּאָרֶץ, לָמָּה (דברים יח, א): אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן, אַתָּה מוֹצֵא סַנְחֵרִיב הִגְלָה אוֹתָן שָׁלשׁ גָּלֻיּוֹת, גָּלוּת רִאשׁוֹנָה הִגְלָה לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, וְהַשְּׁנִיָּה שֵׁבֶט זְבֻלוּן וְשֵׁבֶט נַפְתָּלִי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ח, כג): כָּעֵת הָרִאשׁוֹן הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי, הַשְּׁלִישִׁית הִגְלָה לִשְׁאָר שְׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ח, כג): וְהָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד, הִכְבִּידָן כִּבְמַכְבֵּד. נְבוּכַדְנֶצַּר אַף הוּא הֶגְלָן בְּשְׁלשׁ גָּלֻיּוֹת מִן שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, בָּרִאשׁוֹנָה הִגְלָה יְהוֹיָקִים, וּבַשְּׁנִיָּה יְהוֹיָכִין, מֶה עָשָׂה קָשַׁר אוֹתוֹ בְּקוֹרָכִין שֶׁלּוֹ מְיֻקָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי הִנְנִי מְשַׁלֵּחֲךָ כַּגְּבִירָה, מַה הַגְּבִירָה הַזֹּאת אָדָם מְיַקֵּר אוֹתָהּ, כָּךְ עָשָׂה לוֹ נְבוּזַרְאֲדָן הֶגְלָה לְצִדְקִיָהוּ, וַהֲרֵי שָׁלשׁ גָּלֻיּוֹת. וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה סַנְחֵרִיב קוֹזְמוֹקְרָטוֹר, שֶׁהָיָה מַגְלֶה אֵלּוּ לְכָאן וְאֵלּוּ לְכָאן, וְהֶגְלָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל וְהֵבִיא אֵלּוּ שֶׁבְּבָבֶל לְכָאן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי עֲוֹנוֹת גָּלוּ וְנִתְפַּזְּרוּ בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא (דברים ל, ד): אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ, (ישעיה יא, יב): וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְכֵן יְשַׁעְיָה אוֹמֵר (דברים לה, י): וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִֹּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.
14