במדבר רבה ו׳Bamidbar Rabbah 6

א׳נָשׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וגו' (במדבר ד, כב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ג, טו): יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ, תְּנֵינַן תַּמָּן (תוספתא הוריות ב, ח): חָכָם קוֹדֵם לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מֵת חָכָם אֵין לָנוּ כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁמֵּת כָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִן לְמַלְכוּת. הַמֶּלֶךְ קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א א, לג): וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם וגו'. כֹּהֵן גָּדוֹל קוֹדֵם לְנָבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א א, לד): וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא, צָדוֹק קוֹדֵם לְנָתָן. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר (ירושלמי הוריות ג-ה): נָבִיא כּוֹפֵף יָדָיו וְרַגְלָיו וְיוֹשֵׁב לוֹ לִפְנֵי כֹּהֵן, מַה טַעַם, דִּכְתִיב (זכריה ג, ח): שְׁמַע נָא יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וגו', יָכוֹל בְּנֵי אָדָם הֶדְיוֹטוֹת הָיוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (זכריה ג, ח): כִּי אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה, וְאֵין מוֹפֵת אֶלָּא נְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג, ב): וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת. מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה קוֹדֵם לִמְרֻבֶּה בְּגָדִים. נָבִיא קוֹדֵם לִמְשׁוּחַ מִלְחָמָה, מְשׁוּחַ מִלְחָמָה קוֹדֵם לִסְגָן, סְגָן קוֹדֵם לְרֹאשׁ מִשְׁמָר, רֹאשׁ מִשְׁמָר קוֹדֵם לְרֹאשׁ בֵּית אָב, רֹאשׁ בֵּית אָב קוֹדֵם לַאֲמַרְכָּל, אֲמַרְכָּל קוֹדֵם לְגִזְבָּר, גִּזְבָּר קוֹדֵם לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, כֹּהֵן הֶדְיוֹט קוֹדֵם לְלֵוִי, לֵוִי קוֹדֵם לְיִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר, מַמְזֵר לְנָתִין, נָתִין לְגֵר, גֵּר לְעֶבֶד מְשֻׁחְרָר, אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּן שָׁוִין אֲבָל אִם הָיָה מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, סָבְרִין מֵימַר לִפְדוּת, לְהַחֲיוֹת וְלִכְסוּת, הָא לִישִׁיבָה לָא, אָמַר רַבִּי אָבִין אַף לִישִׁיבָה, מַה טַּעַם יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, אֲפִלּוּ מִזֶּה שֶׁהוּא נִכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים. דָּבָר אַחֵר, יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, מְדַבֵּר בִּקְהָת וְגֵרְשׁוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁגֵּרְשׁוֹן בְּכוֹר וּמָצִינוּ שֶׁבְּכָל מָקוֹם חָלַק הַכָּתוּב כָּבוֹד לַבְּכוֹר, לְפִי שֶׁהָיָה קְהָת טוֹעֵן הָאָרוֹן שֶׁשָּׁם הַתּוֹרָה הִקְדִּימוֹ הַכָּתוּב לְגֵרְשׁוֹן, שֶׁבַּתְּחִלָּה אָמַר (במדבר ד, ב): נָשׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר: נָשׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וגו', הֱוֵי: יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, מִבְּכוֹר שֶׁיָּצָא רִאשׁוֹן, וְאֵין פְּנִינִים אֶלָּא תְּחִלָּה, כְּמָה דְּתֵימָא (רות ד, ז): וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל.
1
ב׳נָשׂא אֶת רֹאשׁ וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לו, ז): לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וגו', אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֵעַ דּוּגְמָא דִּידְהוּ, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁיַּעֲקֹב חָמַד אֶת הַבְּכוֹרָה לְשֵׁם שָׁמַיִם כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַקְרִיב, וּלְקָחָהּ מֵעֵשָׂו בְּדָמִים, וְהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמּוֹ, וּקְרָאוֹ (שמות ד, כב): בְּנִי בְּכֹרִי, וְנָתַן גְּדֻלָּה לַבְּכוֹרִים שֶׁיַּקְרִיבוּ לְפָנָיו, הֱוֵי: לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו, וְאֵין עֵינָיו אֶלָּא תַּחְתָּיו, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא יג, ה): וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו. וּמַהוּ תַּחְתָּיו, אֵלּוּ בָּנָיו, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים מה, יז): תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ, (איוב לו, ז): וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא, שֶׁחָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּבוֹד לַבְּכוֹרִים וְלָהֶם רָאוּי מַלְכוּת לִטֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב כא, ג): וְאֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם כִּי הוּא הַבְּכוֹר. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (תהלים פט, כח): אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ, הֱוֵי: וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא (איוב לו, ז): וַיּשִׁיבֵם לָנֶצַח, שֶׁהֵם הָיוּ רְאוּיִם לִטֹּל הַכְּהֻנָּה וּמַה שֶּׁהַלְוִיִּם עוֹשִׂים אִלּוּלֵי לֹא חָטְאוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיוּ הַבְּכוֹרִים מַקְרִיבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, ה): וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וגו', וְכֵן יַעֲקֹב אוֹמֵר לִרְאוּבֵן (בראשית מט, ג): רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה וגו' שְׂאֵת זוֹ כְּהֻנָּה, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא ט, כב): וַיִּשָֹּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם. עָז זוֹ מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, י): וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ, שֶׁאִלּוּלֵי לֹא סָרַח רְאוּבֵן בְּמַעֲשֵׂה בִּלְהָה הָיָה רָאוּי לִטֹּל כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת, לְפִי שֶׁהָיָה בְּכוֹר, וּמִנַּיִן אַף לַעֲבוֹדַת הַלְוִיִּם הָיָה רְאוּיִין, שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁנִּכְנְסוּ פְּשׁוּטֵי הַלְוִיִּם תַּחַת בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, מא): וְלָקַחְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִי אֲנִי ה' תַּחַת כָּל בְּכֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', הֱוֵי: וַיּשִׁיבֵם לָנֶצַח, זוֹ הִיא הַלְוִיָּה שֶׁהָיוּ רְאוּיִן הַבְּכוֹרִים לִטֹּל, כְּמָה דְתֵימָא (דברי הימים א כג, ג ד): וַיִּסָּפְרוּ הַלְוִיִּם מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וגו' מֵאֵלֶּה, (עזרא ג, ח): לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית ה' וגו', וְעַל שֵׁבֶט הַלֵּוִי אָמַר הַכָּתוּב (תהלים קא, ו): עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי, הֱוֵי: וַיּשִׁיבֵם לָנֶצַח, (איוב לו, ז): וַיִּגְבָּהוּ, מִי גָרַם לָהֶם לַבְּכוֹרִים שֶׁאִבְּדוּ הַכָּבוֹד הַזֶּה, עַל שֶׁנִּתְגַבְּהוּ בְּעַצְמָם וְעָבְדוּ לִפְנֵי הָעֵגֶל, לְפִיכָךְ (איוב לו, ח): וְאִם אֲסוּרִים בַּזִּקִּים, שֶׁנֶּאֶסְרוּ מִלְּהַקְרִיב דָּבָר הַנַּעֲשָׂה בָּאֵשׁ, וְאֵין זִקִּים אֶלָּא אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נ, יא): הֵן כֻּלְּכֶם קֹדְחֵי אֵשׁ וגו', שֶׁהֵם צְרִיכִים לִפְדוֹת עַצְמָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בַּחֲמִשָּׁה שְׁקָלִים כֶּסֶף וְלִתֵּן לַלְוִיִּם. הֲרֵי מָצִינוּ בִּבְכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּרְדוּ מִגְדֻלָּתָם עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, אֲבָל בְּכוֹרֵי הַלְוִיִּם שֶׁלֹא טָעוּ בָּעֵגֶל נִתְּנָה הַכְּהֻנָּה לְאַהֲרֹן שֶׁהָיָה בְּכוֹר, וּשְׁאָר בְּכוֹרֵי הַלְוִיִּם לֹא הֻצְרְכוּ לְפִדְיוֹן וְלֹא לְכַפָּרָה, וְזָכוּ לַלְוִיִּם עִם אֲחֵיהֶם. וְאִם לְחָשְׁךָ אָדָם וַהֲלוֹא גֵּרְשׁוֹן הָיָה בְּכוֹר לָמָּה הִקְדִּים הַכָּתוּב לִקְהָת לִנְשִׂיאַת רֹאשׁ וְאַחַר מָנָה לְגֵרְשׁוֹן, אַף אַתָּה אֱמָר לוֹ לְפִי שֶׁקְּהָת הָיָה מִטּוֹעֲנֵי הָאָרוֹן שֶׁהוּא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְיָצָא מִמֶּנּוּ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁהוּא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְגֵרְשׁוֹן הָיָה קֹדֶשׁ, לְכָךְ הִקְדִּימוֹ הַכָּתוּב לִקְהָת. וּמִנַּיִן אַתְּ לָמֵד שֶׁגֵּרְשׁוֹן לֹא אִבֵּד גְּדֻלָּתוֹ לְפִי שֶׁהָיָה בְּכוֹר, שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֵׁם שֶׁאָמוּר בִּקְהָת (במדבר ד, ב): נָשׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת, כָּךְ אָמוּר בְּגֵרְשׁוֹן: נָשׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן. וּמַהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: גַּם הֵם, שֶׁלֹא תֹאמַר שֶׁלְּכָךְ מָנָה בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן שְׁנִיִּים שֶׁהֵם פְּחוּתִים מִבְּנֵי קְהָת, לָאו, אֶלָּא כְּתִיב גַּם הֵם, שֶׁאַף בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן כַּיּוֹצֵא בָּהֶם שֶׁל בְּנֵי קְהָת. אֶלָּא שֶׁהִקְדִּימוֹ הַכָּתוּב כָּאן בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַתּוֹרָה, אֲבָל בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים הִקְדִּים לְגֵרְשׁוֹן תְּחִלָּה לִקְהָת.
2
ג׳לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם (במדבר ד, כב), לְבֵית אָבוֹת עָשָׂה לוֹ מִשְׁפָּחוֹת וְלֹא לְבֵית אִמּוֹתָם, שֶׁאִם נָשְׂאוּ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן מִבְּנוֹת קְהָת אוֹ מִבְּנוֹת מְרָרִי יִקָּרְאוּ בְּנֵיהֶם עַל שֵׁם מִשְׁפְּחוֹת גֵּרְשׁוֹן, אֲבָל אִם מִשְׁאָר מִשְׁפָּחוֹת נָשְׂאוּ מִבְּנוֹת גֵּרְשׁוֹן, הָיוּ בְּנֵיהֶם נִקְרָאִין עַל שֵׁם שְׁאָר הַמִּשְׁפָּחוֹת. (במדבר ד, כג): מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וגו', תָּנֵי (תוספתא שקלים ג, טז): כֹּהֵן גָּדוֹל אֵין נִכְנָס לָעֲזָרָה לָעֲבוֹדָה אֶלָּא אִם כֵּן נִמְשַׁח שִׁבְעָה וְנִתְרַבָּה שִׁבְעָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא נִמְשַׁח שִׁבְעָה וְנִתְרַבָּה שִׁבְעָה וְעָבַד, עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה. כֹּהֵן הֶדְיוֹט אֵין נִכְנָס לָעֲזָרָה לָעֲבוֹדָה אֶלָּא אִם כֵּן הֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה מִשֶּׁלּוֹ וְעוֹבְדָהּ בְּיָדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה מִשֶּׁלּוֹ וְעוֹבְדָהּ בְּיָדוֹ וְעָבַד, עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה. בֶּן לֵוִי אֵין נִכְנָס לָעֲזָרָה לָעֲבוֹדָה אֶלָּא אִם כֵּן לָמַד חָמֵשׁ שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ח, כד): זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה, אִם נֶאֱמַר: מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים לָמָּה נֶאֱמַר: מִבֶּן שְׁלשִׁים, וְאִם נֶאֱמַר: מִבֶּן שְׁלשִׁים לָמָּה נֶאֱמַר: מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים, אֶלָּא, כָּל אוֹתָן שָׁנִים שֶׁמִּבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים וְעַד בֶּן שְׁלשִׁים הָיָה לָמֵד, מִכָּאן וָאֵילָךְ מְקָרְבִין אוֹתוֹ לָעֲבוֹדָה. מִכָּאן אָמְרוּ כָּל שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה סִימָן בְּרָכָה בְּמִשְׁנָתוֹ בְּתוֹךְ חָמֵשׁ שָׁנִים, שׁוּב אֵינוֹ רוֹאֶה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שָׁלשׁ שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל א, ה): וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלוֹשׁ. זָקֵן אֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בַּגָּזִית אֶלָּא אִם כֵּן נַעֲשָׂה דַיָּן בְּעִירוֹ, מִשֶּׁנַּעֲשָׂה דַיָּן בְּעִירוֹ מַעֲלִין וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בְּהַר הַבַּיִת, מִשָּׁם מַעֲלִין וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בַּחֵיל, מִשָּׁם מַעֲלִין וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. (במדבר ד, כג): כָּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא, שֶׁהָיוּ שׁוֹעֲרִים. (במדבר ד, כג): לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁהָיוּ מְשׁוֹרְרִים. (במדבר ד, כד): זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי, וְלֹא אַחֶרֶת, מְלַמֵּד שֶׁבְּנֵי גֵרְשׁוֹן הָיוּ אֲסוּרִין לִכָּנֵס לַעֲבוֹדַת בְּנֵי מְרָרִי בְּקַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן וּבְרִיחָיו וְעַמּוּדָיו וַאֲדָנָיו. (במדבר ד, כד): לַעֲבֹד וּלְמַשָֹּׂא, שֶׁבְּעֵת שֶׁהָיוּ מְקִימִין הַמִּשְׁכָּן הֵם הָיוּ פּוֹרְשִׂין יְרִיעוֹת בְּמִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה מְמֻנֶּה תַּחַת יָדָם הָיוּ מְקִימִין, וּבְעֵת שֶׁהָיוּ פּוֹרְקִין הַמִּשְׁכָּן הֵם הָיוּ טוֹעֲנִין אוֹתוֹ עַל הָעֲגָלוֹת. (במדבר ד, כה): וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר עָלָיו מִלְמָעְלָה, כְּמַשְׁמָעוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר הָיָה רַבִּי מֵאִיר תַּחַשׁ שֶׁהָיָה בִּימֵי משֶׁה בְּרִיָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הָיְתָה וְלֹא הִכִּירוּ בָּהּ חֲכָמִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר אִם מִין חַיָּה הוּא אוֹ מִין בְּהֵמָה הוּא, וְקֶרֶן אַחַת הָיְתָה לָהּ בְּמִצְחָהּ, וּלְפִי שָׁעָה נִזְדַּמֵּן לוֹ לְמשֶׁה, וְנַעֲשָׂה מִמֶּנָּהּ מִשְׁכָּן, וְנִגְנְזָה. מִדְּקָאָמַר קֶרֶן אַחַת הָיְתָה לָהּ בְּמִצְחָהּ, מִזֶּה לָמַדְנוּ שֶׁטְּהוֹרָה הָיְתָהּ. (במדבר ד, כה): וְאֶת מָסַךְ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כו, לו): וְעָשִׂיתָ מָסָךְ לְפֶתַח וגו' (במדבר ד, כו): וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר, אֵלּוּ קְלָעִים שֶׁעָשׂוּ סָבִיב לַחָצֵר, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כז, ט טו): וְעָשִׂיתָ אֵת חֲצַר וגו' וְכֵן לִפְאַת צָפוֹן וגו' וְרֹחַב הֶחָצֵר וגו' וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה קְלָעִים וגו' וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית וגו' (במדבר ד, כו): וְאֶת מָסַךְ פֶּתַח שַׁעַר וגו', כְּמָה דְתֵימָא (שמות כז, טז): וּלְשַׁעַר הֶחָצֵר וגו' (במדבר ד, כו): אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁכָּן וְעַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. תָּנֵי מִזְבַּח הָעוֹלָה אָרְכּוֹ חָמֵשׁ אַמּוֹת וְרָחְבּוֹ חָמֵשׁ אַמּוֹת וְגָבְהוֹ שָׁלשׁ אַמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כז, א): וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ (שמות לח, א): מִזְבַּח הָעֹלָה וגו', דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כז, א): חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רָבוּעַ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כז, א): רָבוּעַ יִהְיֶה, אֶלָּא מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ לָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה, נֶאֱמַר כָּאן רָבוּעַ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן רָבוּעַ, מָה רָבוּעַ הָאָמוּר לְהַלָּן גָּבְהוֹ שְׁנַיִם בְּרָחְבּוֹ, אַף כָּאן גָּבְהוֹ שְׁנַיִם בְּרָחְבּוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר אִם כִּדְבָרֶיךָ נִמְצָא גּוֹבַהּ מִזְבֵּחַ מִן הַקְלָעִים חָמֵשׁ אַמּוֹת. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי וַהֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר (במדבר ד, כו): וְקַלְעֵי הֶחָצֵר סָבִיב וגו', מַה מִּשְׁכָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת אַף מִזְבֵּחַ עֶשֶׂר אַמּוֹת. (במדבר ד, כו): וְאֵת מֵיתְרֵיהֶם, אֵלּוּ הַמֵּיתָרִים, מַה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהֶם, הָיוּ מְקַפְּלִין הַיְרִיעוֹת וְהַקְּלָעִים וְהָיוּ אוֹסְרִים אוֹתָם בָּהֶם וּמַנִּיחִים אוֹתָם עַל הָעֲגָלוֹת, (במדבר ד, כו): וְאֶת כָּל כְּלֵי עֲבֹדָתָם, אֵלּוּ קַרְסֵי זָהָב וְאֵלּוּ קַרְסֵי נְחשֶׁת שֶׁהָיוּ מְחַבְּרִים בָּהֶם הַיְרִיעוֹת. (במדבר ד, כו): וְאֵת כָּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה לָהֶם וְעָבָדוּ, כָּל מַה שֶּׁהָיָה נַעֲשָׂה לְכָל הַכֵּלִים יִהְיוּ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן עוֹשִים. (במדבר ד, כז): עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה לָהֶם וגו', זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ שֶׁחָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּבוֹד לַבְּכוֹר, כְּשֵׁם שֶׁעֲבוֹדַת בְּנֵי קְהָת הָיְתָה עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ד, יט): אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ וגו', כֵּן עֲבוֹדַת בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן הָיְתָה עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו, אֲבָל בִּבְנֵי מְרָרִי לֹא נֶאֱמַר בּוֹ עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו. (במדבר ד, כז): וּפְקַדְתֶּם עֲלֵיהֶם בְּמִשְׁמֶרֶת אֵת כָּל מַשָֹּׂאָם, הֵבִיא הַכָּתוּב משֶׁה עִמָּהֶם שֶׁיִּהְיוּ מְצַוִּים עֲלֵיהֶם, שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹמְרִים עַל כָּל מַה שֶּׁנּוֹשְׂאִים. (במדבר ד, כח): זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי וגו', בַּתְּחִלָּה שָׂמוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו וּמשֶׁה עִמָּהֶם לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן עַל עֲבוֹדָתָם וְעַל מַשָֹּׂאָם וְעַל מִשְׁמַרְתָּם, מִכָּאן וָאֵילָךְ עֲבוֹדָתָם וּמִשְׁמַרְתָּם הָיְתָה בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.
3
ד׳בְּנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם (במדבר ד, כט), בִּבְנֵי קְהָת וּבְנֵי גֵרְשׁוֹן נֶאֱמַר בָּהֶן נְשִׂיאוּת רֹאשׁ, שֶׁחָלַק לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּבוֹד, לִקְהָת בַּעֲבוּר כְּבוֹד הָאָרוֹן, וּלְגֵרְשׁוֹן עַל שֶׁהָיָה בְּכוֹר, אֲבָל בִּבְנֵי מְרָרִי שֶׁלֹא הָיוּ אֶלָּא בְּנֵי פָּשׁוּט, וַעֲבוֹדַת מַשָֹּׂאָם לֹא הָיָה אֶלָּא קְרָשִׁים וּבְרִיחִים וְעַמּוּדִים וַאֲדָנִים, לֹא נֶאֱמַר בָּהֶם: נָשׂא אֶת רֹאשׁ. (במדבר ד, כט): לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם תִּפְקֹד אֹתָם, לָמָּה נֶאֱמַר בִּבְנֵי קְהָת וּבְנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם, הִקְדִּים מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם, וּבְגֵרְשׁוֹן הִקְדִּים לְבֵית אֲבֹתָם, וְאַחַר אָמַר: לְמִשְׁפְּחֹתָם. לְפִי שֶׁנְּשִׂיאוּת רֹאשׁ שֶׁל בְּנֵי גֵרְשׁוֹן בָּאָה מִבֵּית אָב שֶׁלָּהֶם, אֲבָל נְשִׂיאוּת רֹאשׁ שֶׁל בְּנֵי קְהָת אֵינָהּ תְּלוּיָה בְּבֵית אָבוֹת שֶׁלָּהֶם כִּי אִם בִּנְשִׂיאַת הָאָרוֹן, וְכֵן בְּנֵי מְרָרִי לֹא הָיוּ כִּי אִם מִבֵּית אָב פָּשׁוּט, לְכָךְ הִקְדִּים מִשְׁפָּחוֹת לְבֵית אָבוֹת. (במדבר ד, לא): וְזֹאת מִשְׁמֶרֶת מַשָֹּׂאָם וגו', זֹאת וְלֹא אַחֶרֶת, מְלַמֵּד שֶׁבְּנֵי מְרָרִי אֲסוּרִין לִשְׁמֹר וְלַעֲבֹד מַה שֶּׁבְּנֵי גֵרְשׁוֹן שׁוֹמְרִים וְנוֹשְׂאִים וְעוֹבְדִים. (במדבר ד, לא): קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, אֵלּוּ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה קְרָשִׁים שֶׁל מִשְׁכָּן, (במדבר ד, לא): וּבְרִיחָיו, אֵלּוּ חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּרִיחִים וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן, (במדבר ד, לא): וְעַמּוּדָיו, אֵלּוּ אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים שֶׁפּוֹרְסִים עֲלֵיהֶם הַפָּרֹכֶת, וַחֲמִשָּׁה עַמּוּדֵי שִׁטִּים שֶׁפּוֹרְסִים עֲלֵיהֶם הַמָּסָךְ שֶׁל פֶּתַח הָאֹהֶל, (במדבר ד, לא): וַאֲדָנָיו, אֵלּוּ אַדְנֵי הַקְּרָשִׁים וְאַדְנֵי הָעַמּוּדִים שֶׁהָיוּ מֵאָה וַחֲמִשָּׁה אֲדָנִים, (במדבר ד, לב): וְעַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב, אֵלּוּ חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה עַמּוּדִים שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים סְבִיב הֶחָצֵר שֶׁעֲלֵיהֶם פּוֹרְסִים הַקְּלָעִים, (במדבר ד, לב): וְאַדְנֵיהֶם, אֵלּוּ חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה אֲדָנִים שֶׁבָּהֶם הָיוּ מַעֲמִידִין הָעַמּוּדִין וְאַרְבָּעָה עַמּוּדִים וְאַרְבָּעָה אֲדָנִים שֶׁהָיוּ פּוֹרְסִין עֲלֵיהֶם מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר, (במדבר ד, לב): וִיתֵדֹתָם, אֵלּוּ יִתְדוֹת הַמִּשְׁכָּן וְיִתְדוֹת הֶחָצֵר שֶׁל נְחשֶׁת שֶׁהָיוּ נוֹעֲצִים בָּאָרֶץ סָבִיב שֶׁלֹא יַפִּיל הָרוּחַ לַקְּלָעִים, (במדבר ד, לב): וּמֵיתְרֵיהֶם לְכָל כְּלֵיהֶם וּלְכֹל עֲבֹדָתָם, שֶׁבָּהֶם הָיוּ מַעֲמִידִים הַקְּלָעִים עִם הַיְתֵדוֹת וּבָהֶם אוֹסְרִים הָעַמּוּדִים וְהַבְּרִיחִים וְטוֹעֲנִים עַל הָעֲגָלוֹת שֶׁלֹא יִפְּלוּ לָאָרֶץ, אֲבָל לַקְּרָשִׁים הָיוּ עוֹשִׂים אֲטַבֵּי שֶׁל בַּרְזֶל שֶׁבָּהֶם מַחֲזִיקִים הַקְּרָשִׁים שֶׁלֹא יִפְּלוּ מֵעַל הָעֲגָלוֹת. (במדבר ד, לב): וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ אֶת כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָֹּׂאָם, הִזְהִירָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּהְיוּ מַפְקִידִים כָּל הַלְוִיִּם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבוֹדָתוֹ וְעַל מַשָֹּׂאוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹא יָבוֹאוּ לִידֵי מַחְלֹקֶת, וְכָךְ הָיוּ עוֹשִׂין אִישׁ פְּלוֹנִי לֵוִי יִטְעֹן קְרָשִׁים, אִישׁ פְּלוֹנִי לֵוִי יִטְעֹן בְּרִיחִים, אִישׁ פְּלוֹנִי לֵוִי יִטְעֹן עַמּוּדִים, וְכֵן כָּל כְּלִי וָכֶלִי. (במדבר ד, לג): זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי מְרָרִי וגו', בְּנֵי מְרָרִי, עַל שֶׁלֹא הָיָה נְשִׂיאָתָם מִבֵּית אָב שֶׁלָּהֶם, לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר: עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה, כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בִּבְנֵי גֵרְשׁוֹן (במדבר ד, כז): אֶלָּא כָּל מַעֲשֵׂיהֶם הָיְתָה בְּיַד אִיתָמָר, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אִיתָמָר נוֹטֵל כָּל הַכֵּלִים וְנוֹתְנָם לִבְנֵי מְרָרִי וְכֵן לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן וְהָיָה מַעֲמִידָם עַל עֲבוֹדָתָם וְעַל מִשְׁמַרְתָּם.
4
ה׳וַיִּפְקֹד משֶׁה וְאַהֲרֹן (במדבר ד, לד), מִיָּד עָשׂוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן וּפָקְדוּ אֶת בְּנֵי הַקְּהָתִי תְּחִלָּה כְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִנַּיִן שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁנֵיהֶם שֶׁיִּפְקְדוּ אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, א ב): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר, נָשׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת. מִפְּנֵי מָה נֶאֱמַר דִּבּוּר בִּקְהָת וּבְגֵרְשׁוֹן מַה שֶׁלֹא נֶאֱמַר בִּמְרָרִי, כְּדֵי לַחְלֹק כָּבוֹד לְגֵרְשׁוֹן עַל שֶׁהָיָה בְּכוֹר וּלְהַקִּישׁוֹ לִקְהָת. לָמָּה לֹא נֶאֱמַר וְאֶל אַהֲרֹן, בְּדִבּוּר פָּרָשַׁת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשַׁת בְּנֵי קְהָת, לְפִי שֶׁאַהֲרֹן מְמֻעָט הוּא מִכָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמשֶׁה, שֶׁלֹא דִּבְּרָה שְׁכִינָה עִם אַהֲרֹן, וְלָמָּה יֵשׁ מְקוֹמוֹת הַרְבֵּה שֶׁכָּתַב בָּהֶן אַהֲרֹן, לֹא שֶׁהָיָה הַדִּבּוּר עִם אַהֲרֹן אֶלָּא כָּל פָּרָשָׁה שֶׁהָיָה אַהֲרֹן צָרִיךְ לָהּ כְּתִיב בָּהּ אַהֲרֹן לֵאמֹר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמשֶׁה כְּדֵי שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, לְכָךְ נִכְתַּב אַהֲרֹן בְּדִבּוּר בְּנֵי קְהָת, לְפִי שֶׁכָּל מַשָֹּׂא בְּנֵי קְהָת וְכָל עֲבוֹדָתָם הָיוּ נוֹתְנִים לָהֶם אַהֲרֹן וּבָנָיו, שֶׁהֵם לֹא הָיוּ רַשָּׁאִין לִגַּע בָּאָרוֹן וּבְכָל הַכֵּלִים עַד שֶׁאַהֲרֹן וּבָנָיו הָיוּ מְכַסִּים אוֹתָם, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ד, טו): וְכִלָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסֹּת אֶת הַקֹּדֶשׁ וגו', לְכָךְ כְּתִיב בְּדִבּוּר פָּרָשַׁת בְּנֵי קְהָת אַהֲרֹן, שֶׁהוּא הָיָה מְצֻוֶּה עַל עֲבוֹדָתָם וְעַל מַשָֹּׂאָם, אֲבָל בִּבְנֵי גֵרְשׁוֹן אֵין אַתְּ מוֹצֵא שֶׁיַּעֲשֶׂה שָׁם אַהֲרֹן כְּלוּם, אֶלָּא עַל פִּיו הָיוּ עוֹשִׂין בְּנֵי גֵרְשׁוֹן כָּל מַה שֶּׁהָיוּ עוֹשִׂין, וּמַעֲשֵׂיהֶם בְּיַד אִיתָמָר, שֶׁהוּא הָיָה נוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד עֲבוֹדָתוֹ וּמַשָֹּׂאוֹ, לְכָךְ לֹא נִכְתַּב אַהֲרֹן בְּדִבּוּר פָּרָשַׁת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן.
5
ו׳וּנְשִׂיאֵי הָעֵדָה אֶת בְּנֵי הַקְּהָתִי וגו' (במדבר ד, לד), מַה צָּרִיךְ נְשִׂיאִים כָּאן, וַהֲלוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא אָמַר לוֹ לְמשֶׁה שֶׁיִּהְיוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ בְּמִנְיַן הַלְּוִיִם, לָמָּה עָשָׂה כֵן, אֶלָּא כָּךְ אָמַר משֶׁה, אַחַר שֶׁהַנְּשִׂיאִים הָיוּ עִמִּי בְּמִנְיַן כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר א, ד): וְאִתְּכֶם יִהְיוּ וגו', לֹא אֶעֱשֶׂה לָהֶם חֲלִישׁוּת דַּעַת וְאוֹלִיכֵם עִמִּי לְמִנְיַן הַלְוִיִּם, וּמִנַּיִן שֶׁכֵּן הוּא, אַתָּה מוֹצֵא אַחַר מִנְיַן יִשְׂרָאֵל כְּתִיב (במדבר א, מד): אֵלֶּה הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר פָּקַד וגו', אֲבָל אַחַר מִנְיַן הַלְוִיִּם אֵין אַתְּ מוֹצֵא שֶׁיַּזְכִּיר שָׁם נְשִׂיאִים אֶלָּא (במדבר ד, לז) (במדבר ד, מא) (במדבר ד, מו): אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וְאַהֲרֹן, לְלַמֶּדְךָ שֶׁנְּשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל לֹא מָנוּ הַלְוִיִּם עַל פִּי הַדִּבּוּר, אֶלָּא משֶׁה הוֹלִיכָם עִמּוֹ כְּדֵי לַחְלֹק לָהֶם כָּבוֹד.
6
ז׳מִבֶּן שְׁלשִׁים וגו' (במדבר ד, לה), מִכָּאן אָמְרוּ (משנה אבות ה-כא): בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ. (במדבר ד, לו): וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם לְמִשְׁפְּחֹתָם וגו', זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ שֶׁהָאָרוֹן הָיָה הוֹרֵג בִּבְנֵי קְהָת, שֶׁכְּשֶׁמְנָאָם מִבֶּן חֹדֶשׁ הָיוּ שְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת, וּכְשֶׁמְּנָאָן מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה לֹא נִמְצְאוּ שְׁלִישׁ. (במדבר ד, לז): אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי וגו', זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ שֶׁהַנְּשִׂיאִים לֹא מָנוּ עִמָּהֶם מִפִּי הַדִּבּוּר, שֶׁאֵין מַזְכִּיר כָּאן נְשִׂיאִים. (במדבר ד, לז): עַל פִּי ה' בְּיַד משֶׁה וְאַהֲרֹן, הֵם עָשׂוּ עַל פִּי ה' כְּשֵׁם שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיִּמְנֶה אַהֲרֹן עִמּוֹ בִּבְנֵי קְהָת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, א ב): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר, נָשׂא אֶת רֹאשׁ וגו', לְכָךְ נֶאֱמַר בְּיַד משֶׁה, שֶׁמּשֶׁה אָמַר לְאַהֲרֹן, לְפִי שֶׁאַהֲרֹן נִתְמָעֵט מִכָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמשֶׁה.
7
ח׳וּפְקוּדֵי בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וגו' (במדבר ד, לח), כְּשֵׁם שֶׁמָּנָה לִבְנֵי קְהָת עַל פִּי ה' כָּךְ מָנָה לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן. (במדבר ד, לט): מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וגו', בְּאֹהֶל מוֹעֵד הָיוּ פְּסוּלִים מֵחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּלְהַלָּן, אֲבָל מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ נִפְסָלִים אֶלָּא בַּקּוֹל. (במדבר ד, מ): וַיִּהְיוּ פְּקֻדֵיהֶם וגו', זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ שֶׁבְּנֵי גֵרְשׁוֹן לְפִי שֶׁלֹא הָיוּ מִטּוֹעֲנֵי הָאָרוֹן לְפִיכָךְ לֹא חָסְרוּ מִמִּנְיַן הָרִאשׁוֹן שְׁנֵי שְׁלִישִׁים אֶלָּא הָיוּ מֵאָה וּשְׁלשִׁים יוֹתֵר מִשְּׁלִישׁ. (במדבר ד, מא): אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחוֹת וגו', לָמָּה לֹא נֶאֱמַר בְּמִנְיַן הַקְּהָתִים בְּנֵי קְהָת, וּכְתִיב בָּהֶן הַקְּהָתִי כְּשֵׁם שֶׁאָמוּר בִּבְנֵי גֵּרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי, לְפִי שֶׁמִּנְיָנָם הָיָה לְשֵׁם טְעִינַת הָאָרוֹן צֵרַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עִמָּהֶם כְּדֵי שֶׁלֹא יִכְלוּ, ה"א בְּרֹאשׁוֹ וְיו"ד בְּסוֹפוֹ הֲרֵי יָ"הּ, לוֹמַר יָ"הּ יַצִּילֵם מִמִּיתָה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (תהלים לג, יט): לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם. (במדבר ד, לח): אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי ה', לָמָּה לֹא נֶאֱמַר בְּמִנְיַן בְּנֵי גֵרְשׁוֹן בְּיַד משֶׁה, כְּשֵׁם שֶׁאָמוּר בְּמִנְיַן בְּנֵי קְהָת, לְפִי שֶׁבִּבְנֵי קְהָת אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיִּמְנֶה אַהֲרֹן עִם משֶׁה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִזְכִּיר לְאַהֲרֹן בְּרֹאשׁ הַמִּנְיָן עַל דַּעַת כֵּן שֶׁיִּמְנֶה כָּל הַלְוִיִּם עִם משֶׁה, אֲבָל משֶׁה מִשֶּׁשָּׁמַע שֶׁבְּמִנְיַן בְּנֵי קְהָת הִזְכִּיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַהֲרֹן וְלֹא הִזְכִּירוֹ עוֹד, לֹא בְּמִנְיַן בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וְלֹא בְּמִנְיַן בְּנֵי מְרָרִי, חָשַׁב משֶׁה בְּדַעְתּוֹ וְאָמַר לְכָךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּמְנֶה אַהֲרֹן עִמִּי לִבְנֵי קְהָת, מִפְּנֵי שֶׁעַל יָדוֹ נַעֲשֵׂית כָּל מַשָֹּׂאָם וְכָל עֲבוֹדָתָם, אֲבָל עֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי שֶׁאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עַל יָדוֹ, אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיִּמְנֶה עִמִּי, לְכָךְ אָמַר לוֹ לְאַהֲרֹן שֶׁיִּמְנֶה בְּנֵי קְהָת עִמּוֹ בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְכָךְ כְּתִיב בְּמִנְיַן בְּנֵי קְהָת (במדבר ד, לז): עַל פִּי ה' בְּיַד משֶׁה, אֲבָל כְּשֶׁבָּא לִמְנוֹת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לֹא אָמַר לוֹ משֶׁה לְאַהֲרֹן בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּמְנֶה בְּנֵי גֵרְשׁוֹן עִמּוֹ, אֶלָּא חָלַק לוֹ כָּבוֹד, לְפִי שֶׁהָיָה אָחִיו הַגָּדוֹל וְהוֹלִיכוֹ עִמּוֹ וְצֵרְפוֹ עִמּוֹ לַמִּנְיָן, לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר בְּיַד משֶׁה, אַף עַל פִּי שֶׁבְּדַעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה שֶׁיִּמְנֶה אַהֲרֹן עִמּוֹ כָּל הַלְוִיִּם, וּלְדַעַת כֵּן הִזְכִּיר אַהֲרֹן בְּרֹאשׁ הַמִּנְיָן, לְפִי שֶׁלֹא אָמַר לוֹ משֶׁה לְאַהֲרֹן שֶׁיִּמְנֶה בְּנֵי גֵרְשׁוֹן עִמּוֹ בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִסֵּר כָּאן בְּיַד משֶׁה.
8
ט׳וּפְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת וגו' (במדבר ד, מב), מִפְּנֵי מָה נֶאֱמַר בִּבְנֵי מְרָרִי בְּמִנְיַן מִשְׁפְּחֹת וְלֹא בִּבְנֵי קְהָת וְלֹא בִּבְנֵי גֵרְשׁוֹן, לְפִי שֶׁבְּנֵי מְרָרִי הָיוּ מְרֻבִּין לַעֲבוֹדָה, שֶׁהִרְבּוּ מִשְׁפָּחוֹת, שֶׁהָיוּ שֵׁשֶּׁת אֲלָפִים וּשְׁתֵּי מֵאוֹת, נִתְרַבּוּ מִבֶּן שְׁלשִׁים מֵאָה יוֹתֵר עַל מֶחֱצָה מִבֶּן חֹדֶשׁ, שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא מִבֶּן חֹדֶשׁ עָלָה מִסְפָּרָם שֵׁשֶּׁת אֲלָפִים וּשְׁתֵּי מֵאוֹת, וּמִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה עָלָה מִסְפָּרָם שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתַיִם, מֵאָה יוֹתֵר מִמַּחֲצִית. אֲבָל בִּבְנֵי קְהָת לֹא נֶאֱמַר מִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת, שֶׁמִּבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה לֹא נִמְצְאוּ שְׁלִישׁ מֵאוֹתָן שֶׁנִּסְפְּרוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, וְכֵן בִּבְנֵי גֵרְשׁוֹן לֹא נֶאֱמַר וּפְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת, שֶׁאַף הֵם לֹא הִגִּיעוּ לַחֲצִי אוֹתָם שֶׁהָיוּ מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, לְפִי שֶׁמִּבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה הָיוּ שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וּמִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, לֹא הָיוּ כִּי אִם שְׁנֵי אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים. (במדבר ד, מג): מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וגו', מִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה הָיוּ פָּסוּל לַעֲמֹד בַּמִּשְׁכָּן לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה, שֶׁלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לוֹמַר שִׁירָה, אֲבָל מֵחֲמִשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה חוֹזֵר הָיָה לִנְעִילַת שְׁעָרִים. (במדבר ד, מד): וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם לְמִשְׁפְּחֹתָם שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם, זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ לְפִי שֶׁנִּתְרַבּוּ בְּאֻכְלוּסָא רְאוּיִן לַעֲבוֹדָה, נֶאֱמַר בָּהֶן מִשְׁפְּחֹת. (במדבר ד, מה): אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת וגו', לָמָּה נֶאֱמַר בִּבְנֵי מְרָרִי בְּיַד משֶׁה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא אָמַר לוֹ משֶׁה לְאַהֲרֹן בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּמְנֶה בְּנֵי גֵרְשׁוֹן, לְפִיכָךְ כְּשֶׁבָּא לִמְנוֹת בְּנֵי מְרָרִי אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֵךְ אֱמֹר לוֹ לְאַהֲרֹן בִּשְׁמִי שֶׁיִּמְנֶה בְּנֵי מְרָרִי עִמּוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: בְּיַד משֶׁה.
9
י׳כָּל הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וגו' (במדבר ד, מו), מֵאַחַר שֶׁחָשַׁב הַלְוִיִּם מִשְׁפַּחַת בְּנֵי קְהָת לְבַד וּמִשְׁפַּחַת בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן לְבַד וּמִשְׁפַּחַת בְּנֵי מְרָרִי לְבַד, חָזַר וְכָלַל מִנְיָנָם בְּיַחַד, לְהַגִּיד שֶׁכֻּלָּם שְׁקוּלִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בַּחִבָּה. (במדבר ד, מז): מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל הַבָּא לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה וַעֲבֹדַת וגו', תָּנֵי הַשִּׁיר מְעַכֵּב אֶת הַקָּרְבָּן דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מְעַכֵּב. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר מֵהַאי קְרָא (במדבר ח, יט): וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים וגו' לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', מַה כַּפָּרָה מְעַכֶּבֶת אַף שִׁירָה מְעַכֶּבֶת. וְרַבָּנָן מוֹקְמִין מֵהַאי קְרָא מַה כַּפָּרָה בַּיּוֹם אַף שִׁירָה בַּיּוֹם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל מִנַּיִן לְעִקַּר שִׁירָה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יח, ז): וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם ה', אֵיזֶהוּ שֵׁרוּת שֶׁבְּשֵׁם ה', הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ שִׁירָה. רַבִּי יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא (תהלים פא, ג): שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא (ישעיה כד, יד): הֵמָּה יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ בִּגְאוֹן ה' וגו'. תָּנֵי (במדבר ז, ט): וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בַּכָּתֵף יִשָֹּׂאוּ, מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר בַּכָּתֵף, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּשָֹּׂאוּ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר יִשָֹּׂאוּ, אֵין יִשָֹּׂאוּ אֶלָּא לְשׁוֹן שִׁירָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף וגו', וְאוֹמֵר: יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ. חֲנַנְיָה בֶּן אַחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר מֵהָכָא (שמות יט, יט): משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, עַל עִסְקֵי קוֹל. רַבִּי אַסָּא אָמַר מֵהָכָא (דברי הימים ב ה, יג): וַיְהִי כְאֶחָד לַמְחַצְּרִים וְלַמְשֹׁרְרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד. רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר מֵהָכָא (במדבר יח, ג): וְלֹא יָמֻתוּ גַּם הֵם גַם אַתֶּם, מָה אַתֶּם בַּעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ אַף הֵם בַּעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵהָכָא (במדבר ד, מז): לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה, אֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁצְּרִיכָה עֲבוֹדָה, הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ שִׁירָה.
10
י״אוַיִּהְיוּ פְּקֻדֵיהֶם שְׁמֹנַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמֹנִים (במדבר ד, מח), זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ מְנָאָם בִּפְרַט מְנָאָם בִּכְלַל, כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲפָצִים נָאִים וּמְשֻׁבָּחִין וַחֲבִיבִין עָלָיו בְּיוֹתֵר, מוֹנֶה אוֹתָם בִּפְרָט וְחוֹזֵר וּמוֹנֶה אוֹתָם בִּכְלָל, מִתּוֹךְ שֶׁשָֹּׂמֵחַ בְּרִבּוּי מִנְיָנָם, כֵּן צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְתֹּב מִנְיַן הַלְוִיִּם בִּפְרָט וּכְלָל, לְפִי שֶׁהָיוּ בְּנֵי בֵיתוֹ וּכְשֵׁרִים וַחֲבִיבִים עָלָיו בְּיוֹתֵר. (במדבר ד, מט): עַל פִּי ה' פָּקַד אוֹתָם בְּיַד משֶׁה, הֲרֵי זֶה אָמוּר כְּנֶגֶד בְּנֵי קְהָת שֶׁאַהֲרֹן מְנָאָם לִבְנֵי קְהָת וְאָמַר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי יִשְׂאוּ אֶת הָאָרוֹן, פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי יִשְׂאוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ, וְכֵן כָּל כְּלֵי קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיַּעֲשֶׂה אַהֲרֹן, כֵּן עָשָׂה אַהֲרֹן, הֱוֵי: בְּיַד משֶׁה. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁבַּעֲבוֹדַת בְּנֵי קְהָת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכֵּן כְּתִיב (במדבר ד, מט): אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְעַל מַשָֹּׂאוֹ. וְכֵן אָמוּר בִּבְנֵי קְהָת, (במדבר ד, יט): אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָֹּׂאוֹ. (במדבר ד, מט): וּפְקֻדָיו אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, הֲרֵי זֶה אָמוּר כְּנֶגֶד בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי שֶׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁעַל פִּיו תִּהְיֶה עֲבוֹדָתָם עִם אָחִיו אַהֲרֹן. בִּבְנֵי גֵרְשׁוֹן כְּתִיב (במדבר ד, כז): וּפְקַדְתֶּם עֲלֵהֶם בְּמִשְׁמֶרֶת אֵת כָּל מַשָֹּׂאָם, הֲרֵי משֶׁה עִמָּהֶם, וּבִבְנֵי מְרָרִי כְּתִיב (במדבר ד, לב): וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ אֶת כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָֹּׂאָם, הֵבִיא משֶׁה, לְכָךְ כְּתִיב: וּפְקֻדָיו אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, שֶׁמָּנָה משֶׁה וְאָמַר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁל בְּנֵי גֵרְשׁוֹן יִשְׂאוּ אֶת הַיְרִיעוֹת, פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי יִשְׂאוּ אֶת אֹהֶל מוֹעֵד, וְכֵן כָּל כְּלֵי עֲבוֹדָתָם, מַשָֹּׂא שֶׁל בְּנֵי גֵרְשׁוֹן הָיָה מְמַנֶּה לָהֶם בְּמִנְיָן, וְכֵן מָנָה משֶׁה וְאָמַר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁל בְּנֵי מְרָרִי יִשְׂאוּ אֶת הַקְּרָשִׁים, פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁל בְּנֵי מְרָרִי יִשְׂאוּ אֶת הַבְּרִיחִים, וְכֵן עָשָׂה לְכָל כְּלֵי עֲבוֹדַת מַשָֹּׂא בְּנֵי מְרָרִי, שֶׁמִּנָּה אוֹתָם בְּמִנְיָן עַל עֲבוֹדָתָם, הֱוֵי: אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, שֶׁמּשֶׁה נִצְטַוָּה עַל שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת הַלָּלוּ, בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי, שֶׁהוּא יְצַוֵּם הֵיאַךְ יִשְֹּׂאוּ וְהֵיאַךְ יִשְׁמְרוּ מַה שֶּׁתַּחַת יְדֵיהֶם, הֱוֵי: אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה.
11