בבא בתרא ק״ה בBava Batra 105b
א׳אֶלָּא לְעוֹלָם ״זוֹ״ – וְלָא סְבִירָא לֵיהּ. וְהָתָם טַעְמָא מַאי – מִשּׁוּם דְּתָפֵיס,
1
ב׳הָכָא נָמֵי – הָא תָּפֵיס.
2
ג׳אָמַר רַב הוּנָא, אָמְרִי בֵּי רַב: ״אִיסְתֵּרָא, מְאָה מָעֵי״ – מְאָה מָעֵי. ״מְאָה מָעֵי, אִיסְתֵּרָא״ – אִיסְתֵּרָא.
3
ד׳מַאי קָא מַשְׁמַע לַן – תְּפוֹס לָשׁוֹן אַחֲרוֹן? הָא אַמְרַהּ רַב חֲדָא זִימְנָא – דְּאָמַר רַב: אִי הֲוַאי הָתָם, הֲוָה יָהֵיבְנָא כּוּלֵּיהּ לְמַשְׂכִּיר!
4
ה׳אִי אִיתְּמַר הָא וְלָא אִיתְּמַר הָא, הֲוָה אָמֵינָא: מִיהְדָּר קָא הָדַר בֵּיהּ. אֲבָל הָכָא, מַהוּ דְּתֵימָא פָּרוֹשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ; קָא מַשְׁמַע לַן.
5