בבא בתרא קי״אBava Batra 111

א׳״וְכׇל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ – הֵיאַךְ בַּת יוֹרֶשֶׁת שְׁנֵי מַטּוֹת? אֶלָּא זוֹ שֶׁאָבִיהָ מִשֵּׁבֶט אֶחָד וְאִמָּהּ מִשֵּׁבֶט אַחֵר, וּמֵתוּ, וִירָשָׁתַן.

ב׳וְאֵין לִי אֶלָּא בַּת, בֵּן מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחוֹמֶר: וּמָה בַּת, שֶׁהוֹרַע כֹּחָהּ בְּנִכְסֵי הָאָב – יִפָּה כֹּחָהּ בְּנִכְסֵי הָאֵם; בֵּן, שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ בְּנִכְסֵי הָאָב – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ בְּנִכְסֵי הָאֵם? וּמִמָּקוֹם שֶׁבָּאתָ – מָה לְהַלָּן בֵּן קוֹדֵם לַבַּת, אַף כָּאן בֵּן קוֹדֵם לַבַּת.

ג׳רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי אָמְרוּ, מִשּׁוּם רַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב: אֶחָד הַבֵּן וְאֶחָד הַבַּת, שָׁוִין בְּנִכְסֵי הָאֵם. מַאי טַעְמָא? דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן.

ד׳וְתַנָּא קַמָּא – לָא דָּרֵישׁ ״דַּיּוֹ״?! וְהָא ״דַּיּוֹ״ דְּאוֹרָיְיתָא הוּא!

ה׳דְּתַנְיָא: מִדִּין קַל וָחוֹמֶר כֵּיצַד? ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ, הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים?״ קַל וָחוֹמֶר לַשְּׁכִינָה – אַרְבָּעָה עָשָׂר!

ו׳אֶלָּא דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן.

ז׳בְּעָלְמָא דָּרֵישׁ ״דַּיּוֹ״; וְשָׁאנֵי הָכָא, דְּאָמַר קְרָא: ״מִמַּטּוֹת״ – מַקִּישׁ מַטֵּה הָאֵם לְמַטֵּה הָאָב; מָה מַטֵּה הָאָב – בֵּן קוֹדֵם לַבַּת, אַף מַטֵּה הָאֵם – בֵּן קוֹדֵם לַבַּת.

ח׳רַב נִיתַּאי סָבַר לְמֶעְבַּד עוֹבָדָא כְּרַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב; אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל: כְּמַאן – כִּזְכַרְיָה? אָפֵס זְכַרְיָה. רַבִּי טַבְלָא עֲבַד עוֹבָדָא כְּרַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: מַאי הַאי? אֲמַר לֵיהּ, דְּאָמַר רַב חִינָּנָא בַּר שֶׁלֶמְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב. אֲמַר לֵיהּ: זִיל אַהְדַּר (בָּךְ), וְאִי לָא – מַפֵּיקְנָא לָךְ רַב חִינָּנָא בַּר שֶׁלֶמְיָא מֵאוּנָּיךְ!

ט׳רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא סָבַר לְמֶעְבַּד עוֹבָדָא כְּרַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב; אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: מַאי הַאי? אֲמַר לֵיהּ, דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב. אֲמַר לֵיהּ: אֶשְׁלַח לֵיהּ? אִיכְּסִיף. אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב הוּנָא, אַיתְרֵיסְתְּ לְקִבְלִי.

י׳וְאִיהוּ כְּמַאן סַבְרַהּ? כִּי הָא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל, דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב.

י״אמִיסְתְּמִיךְ וְאָזֵיל רַבִּי יַנַּאי אַכַּתְפָּא דְּרַבִּי שִׂמְלַאי שַׁמָּעֵיהּ, וְאָתֵי רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה לְאַפַּיְיהוּ. אֲמַר לֵיהּ: בַּר אִינָשׁ דַּאֲתָא לְקִיבְלַנָא, הוּא יָאֵי, וְגוּלְּתֵיהּ יָאֵי. כִּי מְטָא לְגַבֵּיהּ, גַּשְּׁשַׁהּ, אֲמַר לֵיהּ: דֵּין – שִׁיעוּרֵיהּ כְּשַׂק.

י״בבְּעָא מִינֵּיהּ: מִנַּיִן לְבֵן שֶׁקּוֹדֵם לַבַּת בְּנִכְסֵי הָאֵם? אָמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״מַטּוֹת״ – מַקִּישׁ מַטֵּה הָאֵם לְמַטֵּה הָאָב; מָה מַטֵּה הָאָב – בֵּן קוֹדֵם לַבַּת, אַף מַטֵּה הָאֵם – בֵּן קוֹדֵם לַבַּת. אֲמַר לֵיהּ: אִי – מָה מַטֵּה הָאָב, בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם; אַף מַטֵּה הָאֵם, בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם?!

י״גאֲמַר לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ: גּוּד, לֵית דֵּין צָבֵי לְמֵילַף. וְטַעְמָא מַאי? אָמַר אַבָּיֵי, אָמַר קְרָא: ״בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ״; ״לוֹ״ – וְלֹא לָהּ.

י״דוְאֵימָא: הָנֵי מִילֵּי בָּחוּר שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה, אֲבָל בָּחוּר שֶׁנָּשָׂא בְּתוּלָה – הָכִי נָמֵי דְּשָׁקֵיל!

ט״ואָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, אָמַר קְרָא: ״רֵאשִׁית אֹנוֹ״; ״אוֹנוֹ״ – וְלֹא אוֹנָהּ.

ט״זהָהוּא מִבַּעְיָא לֵיהּ לַבָּא אַחַר נְפָלִים, דְּלֶהֱוֵי בְּכוֹר לְנַחֲלָה – מִי שֶׁלִּבּוֹ דָּוֶוה עָלָיו, יָצָא זֶה שֶׁאֵין לִבּוֹ דָּוֶוה עָלָיו!

י״זאִם כֵּן, לֵימָא קְרָא: ״כִּי הוּא רֵאשִׁית אוֹן״ – מַאי ״אוֹנוֹ״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי.

י״חוְאַכַּתִּי, אֵימָא הָנֵי מִילֵּי אַלְמוֹן שֶׁנָּשָׂא בְּתוּלָה, אֲבָל בָּחוּר שֶׁנָּשָׂא בְּתוּלָה – הָכִי נָמֵי דְּשָׁקֵיל!

י״טאֶלָּא אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה״ – מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה לָאִישׁ, וְלֹא מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה לָאִשָּׁה.

כ׳וְהָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְכוּ׳. מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״שְׁאֵרוֹ״ – זוֹ אִשְׁתּוֹ, מְלַמֵּד שֶׁהַבַּעַל יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. יָכוֹל אַף הִיא תִּירָשֶׁנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְיָרַשׁ אוֹתָהּ״ – הוּא יוֹרֵשׁ אוֹתָהּ, וְאֵין הִיא יוֹרֶשֶׁת אוֹתוֹ.

כ״אוְהָא קְרָאֵי לָאו הָכִי כְּתִיבִי! אָמַר אַבָּיֵי, תָּרֵיץ הָכִי: ״וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לַקָּרוֹב אֵלָיו, שְׁאֵרוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ״.

כ״באָמַר רָבָא: סַכִּינָא חֲרִיפָא מַפְסְקָא קְרָאֵי?! אֶלָּא אָמַר רָבָא, הָכִי קָאָמַר: ״וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלַת שְׁאֵרוֹ לוֹ״ – קָא סָבַר גּוֹרְעִין וּמוֹסִיפִין, וְדוֹרְשִׁין.

כ״גוְהַאי תַּנָּא מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא – דְּתַנְיָא: ״וְיָרַשׁ אוֹתָהּ״, מְלַמֵּד שֶׁהַבַּעַל יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ; דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

כ״דרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וְכׇל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת וְגוֹ׳״ – בַּהֲסָבַת הַבַּעַל הַכָּתוּב מְדַבַּר.

כ״הוְאוֹמֵר: ״וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה״. וְאוֹמֵר: ״וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר״.

כ״ווְאוֹמֵר: ״וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּגִבְעַת פִּנְחָס בְּנוֹ״ – וְכִי מִנַּיִן לְפִנְחָס שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לְאֶלְעָזָר? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנָּשָׂא פִּנְחָס אִשָּׁה וּמֵתָה, וִירָשָׁהּ.

כ״זוְאוֹמֵר: ״וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת יָאִיר, וַיְהִי לוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד״ –