בבא בתרא קל״גBava Batra 133

א׳אֲמַר לֵיהּ רַב כָּהֲנָא: אִילּוּ הָדַר קָנֵי, מִי לָא שָׁקְלָא? וְכֵיוָן דְּאִילּוּ הָדַר קָנֵי – שָׁקְלָא, הַשְׁתָּא נָמֵי שָׁקְלָא.

ב׳הַהוּא דְּפַלְגִינְהוּ לְנִכְסֵיהּ לְאִתְּתֵיהּ וְלִבְנֵיהּ, שַׁיַּיר חַד דִּיקְלָא. סְבַר רָבִינָא לְמֵימַר: לֵית לַהּ אֶלָּא חַד דִּיקְלָא. אֲמַר לֵיהּ רַב יֵימַר לְרָבִינָא: אִי לֵית לַהּ, חַד דִּיקְלָא נָמֵי לֵית לַהּ! אֶלָּא מִיגּוֹ דְּנָחֲתָא לְדִיקְלָא, נָחֲתָא נָמֵי לְכוּלְּהוּ נִכְסֵי.

ג׳אָמַר רַב הוּנָא: שְׁכִיב מְרַע שֶׁכָּתַב כׇּל נְכָסָיו לְאַחֵר – רוֹאִין; אִם רָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ – נוֹטְלָן מִשּׁוּם יְרוּשָּׁה, וְאִם לָאו – נוֹטְלָן מִשּׁוּם מַתָּנָה.

ד׳אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: גַּנָּבָא גַּנּוֹבֵי לְמָה לָךְ? אִי סְבִירָא לָךְ כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה, אֵימָא: ״הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה״ – דְּהָא שְׁמַעְתְּתָיךְ כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הוּא דְּאָזְלָא!

ה׳דִּלְמָא כִּי הָא קָאָמְרַתְּ – דְּהָהוּא דַּהֲוָה קָא שָׁכֵיב, וַאֲמַרוּ לֵיהּ: נִכְסֵיהּ לְמַאן, דִּלְמָא לִפְלָנְיָא? וַאֲמַר לְהוּ: אֶלָּא לְמַאן? וַאֲמַרְתְּ לַן עֲלַהּ: אִם רָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ – נוֹטְלָן מִשּׁוּם יְרוּשָּׁה, וְאִם לָאו – נוֹטְלָן מִשּׁוּם מַתָּנָה. אָמַר לֵיהּ: אִין, הָכִי קָאָמֵינָא.

ו׳לְמַאי הִלְכְתָא? סָבַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה קַמֵּיהּ דְּרָבָא לְמֵימַר: אִם רָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ – אַלְמְנָתוֹ נִזּוֹנֶית מִנְּכָסָיו, וְאִם לָאו – אֵין אַלְמְנָתוֹ נִזּוֹנֶית מִנְּכָסָיו.

ז׳אֲמַר לֵיהּ רָבָא: מִיגְרָע גָּרְעָא?! הַשְׁתָּא בִּירוּשָׁה – דְּאוֹרָיְיתָא, אָמְרַתְּ אַלְמְנָתוֹ נִזּוֹנֶית מִנְּכָסָיו; בְּמַתָּנָה – דְּרַבָּנַן, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?!

ח׳אֶלָּא אָמַר רָבָא, כְּדִשְׁלַח רַב אַחָא בַּר רַב עַוְיָא: לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה, ״נְכָסַי לְךָ, וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי״, אִם הָיָה רִאשׁוֹן רָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ – אֵין לַשֵּׁנִי בִּמְקוֹם רִאשׁוֹן כְּלוּם; שֶׁאֵין לְשׁוֹן מַתָּנָה אֶלָּא לְשׁוֹן יְרוּשָּׁה, וִירוּשָּׁה אֵין לָהּ הֶפְסֵק.

ט׳אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: וְהָא אַפְסְקַהּ! הוּא סָבַר – יֵשׁ לָהּ הֶפְסֵק, וְרַחֲמָנָא אָמַר: אֵין לָהּ הֶפְסֵק.

י׳הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״נְכָסַי לְךָ, וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי״, וְרִאשׁוֹן רָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ הֲוָה. שָׁכֵיב רִאשׁוֹן, אֲתָא שֵׁנִי קָא תָבַע.

י״אסְבַר רַב עִילִישׁ קַמֵּיהּ דְּרָבָא לְמֵימַר: שֵׁנִי נָמֵי שָׁקֵיל. אֲמַר לֵיהּ: דַּיָּינֵי דַחֲצַצְתָּא הָכִי דָּיְינִי! לָאו הַיְינוּ דִּשְׁלַח רַב אַחָא בַּר רַב עַוְיָא?

י״באִכְּסִיף. קָרֵי עֲלֵיהּ ״אֲנִי ה׳ בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה״.

י״גמַתְנִי׳ הַכּוֹתֵב אֶת נְכָסָיו לַאֲחֵרִים וְהִנִּיחַ אֶת בָּנָיו – מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, אֶלָּא אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם לֹא הָיוּ בָּנָיו נוֹהֲגִים כַּשּׁוּרָה – זָכוּר לַטּוֹב.

י״דגְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: מִי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, אוֹ לָא?

ט״ותָּא שְׁמַע: דְּיוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר הָיָה לוֹ בֵּן שֶׁלֹּא הָיָה נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה. הֲוָה לֵיהּ עִילִּיתָא דְּדִינָרֵי, קָם אַקְדְּשַׁהּ. אֲזַל נְסֵיב בַּת גָּאדֵיל כְּלִילֵי דְּיַנַּאי מַלְכָּא. אוֹלִידָה דְּבֵיתְהוּ, זַבֵּין לַהּ בִּינִיתָא. קַרְעַהּ, אַשְׁכַּח בָּהּ מַרְגָּלִיתָא.

ט״זאֲמַרָה לֵיהּ: לָא תַּמְטְיַיהּ לְמַלְכָּא, דְּשָׁקְלִי לַהּ מִינָּךְ בִּדְמֵי קַלִּילֵי; זִיל אַמְטְיַיהּ לְגַבֵּי גִּזְבָּרֵי. וְלָא תְּשַׁיְּימַהּ אַתְּ, דַּאֲמִירָתוֹ לְגָבוֹהַּ כִּמְסִירָתוֹ לְהֶדְיוֹט, אֶלָּא לְשַׁיְּימוּהָ אִינְהוּ.

י״זאַמְטְיַיהּ, שָׁמוּהָ בִּתְלֵיסְרֵי עִלִּיָּאתָא דְּדִינָרֵי. אָמְרִי לֵיהּ: שְׁבַע אִיכָּא, שֵׁית לֵיכָּא. אֲמַר לְהוּ: שְׁבַע הַבוּ לִי, שֵׁית הֲרֵי הֵן מוּקְדָּשׁוֹת לַשָּׁמַיִם.

י״חעָמְדוּ וְכָתְבוּ: יוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר הִכְנִיס אַחַת, וּבְנוֹ הִכְנִיס שֵׁשׁ. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: יוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר הִכְנִיס אַחַת, וּבְנוֹ הוֹצִיא שֶׁבַע.

י״טמִדְּקָא אָמְרִי ״הִכְנִיס״, מִכְּלָל דְּשַׁפִּיר עֲבַד! אַדְּרַבָּה, מִדְּקָא אָמְרִי ״הוֹצִיא״, מִכְּלָל דְּלָאו שַׁפִּיר עֲבַד! אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ.

כ׳מַאי הָוֵי עֲלַהּ? תָּא שְׁמַע, דַּאֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, לָא תְּיהַוֵּי בֵּי עַבּוֹרֵי אַחְסָנְתָּא; וַאֲפִילּוּ מִבְּרָא בִּישָׁא לִבְרָא טָבָא, וְכׇל שֶׁכֵּן מִבְּרָא לְבַרְתָּא.

כ״אתָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּנָיו נוֹהֲגִין כַּשּׁוּרָה, עָמַד וְכָתַב נְכָסָיו לְיוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל. מָה עָשָׂה יוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל? מָכַר שְׁלִישׁ, וְהִקְדִּישׁ שְׁלִישׁ, וְהֶחֱזִיר לְבָנָיו שְׁלִישׁ.

כ״בבָּא עָלָיו שַׁמַּאי בְּמַקְלוֹ וְתַרְמִילוֹ. אָמַר לוֹ: שַׁמַּאי, אִם אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא אֶת מַה שֶּׁמָּכַרְתִּי וּמַה שֶּׁהִקְדַּשְׁתִּי – אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא מַה שֶּׁהֶחְזַרְתִּי,