בבא בתרא קל״ג בBava Batra 133b

א׳הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״נְכָסַי לְךָ, וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי״, וְרִאשׁוֹן רָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ הֲוָה. שָׁכֵיב רִאשׁוֹן, אֲתָא שֵׁנִי קָא תָבַע.

ב׳סְבַר רַב עִילִישׁ קַמֵּיהּ דְּרָבָא לְמֵימַר: שֵׁנִי נָמֵי שָׁקֵיל. אֲמַר לֵיהּ: דַּיָּינֵי דַחֲצַצְתָּא הָכִי דָּיְינִי! לָאו הַיְינוּ דִּשְׁלַח רַב אַחָא בַּר רַב עַוְיָא?

ג׳אִכְּסִיף. קָרֵי עֲלֵיהּ ״אֲנִי ה׳ בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה״.

ד׳מַתְנִי׳ הַכּוֹתֵב אֶת נְכָסָיו לַאֲחֵרִים וְהִנִּיחַ אֶת בָּנָיו – מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, אֶלָּא אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם לֹא הָיוּ בָּנָיו נוֹהֲגִים כַּשּׁוּרָה – זָכוּר לַטּוֹב.

ה׳גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: מִי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, אוֹ לָא?

ו׳תָּא שְׁמַע: דְּיוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר הָיָה לוֹ בֵּן שֶׁלֹּא הָיָה נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה. הֲוָה לֵיהּ עִילִּיתָא דְּדִינָרֵי, קָם אַקְדְּשַׁהּ. אֲזַל נְסֵיב בַּת גָּאדֵיל כְּלִילֵי דְּיַנַּאי מַלְכָּא. אוֹלִידָה דְּבֵיתְהוּ, זַבֵּין לַהּ בִּינִיתָא. קַרְעַהּ, אַשְׁכַּח בָּהּ מַרְגָּלִיתָא.

ז׳אֲמַרָה לֵיהּ: לָא תַּמְטְיַיהּ לְמַלְכָּא, דְּשָׁקְלִי לַהּ מִינָּךְ בִּדְמֵי קַלִּילֵי; זִיל אַמְטְיַיהּ לְגַבֵּי גִּזְבָּרֵי. וְלָא תְּשַׁיְּימַהּ אַתְּ, דַּאֲמִירָתוֹ לְגָבוֹהַּ כִּמְסִירָתוֹ לְהֶדְיוֹט, אֶלָּא לְשַׁיְּימוּהָ אִינְהוּ.

ח׳אַמְטְיַיהּ, שָׁמוּהָ בִּתְלֵיסְרֵי עִלִּיָּאתָא דְּדִינָרֵי. אָמְרִי לֵיהּ: שְׁבַע אִיכָּא, שֵׁית לֵיכָּא. אֲמַר לְהוּ: שְׁבַע הַבוּ לִי, שֵׁית הֲרֵי הֵן מוּקְדָּשׁוֹת לַשָּׁמַיִם.

ט׳עָמְדוּ וְכָתְבוּ: יוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר הִכְנִיס אַחַת, וּבְנוֹ הִכְנִיס שֵׁשׁ. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: יוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר הִכְנִיס אַחַת, וּבְנוֹ הוֹצִיא שֶׁבַע.

י׳מִדְּקָא אָמְרִי ״הִכְנִיס״, מִכְּלָל דְּשַׁפִּיר עֲבַד! אַדְּרַבָּה, מִדְּקָא אָמְרִי ״הוֹצִיא״, מִכְּלָל דְּלָאו שַׁפִּיר עֲבַד! אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ.

י״אמַאי הָוֵי עֲלַהּ? תָּא שְׁמַע, דַּאֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, לָא תְּיהַוֵּי בֵּי עַבּוֹרֵי אַחְסָנְתָּא; וַאֲפִילּוּ מִבְּרָא בִּישָׁא לִבְרָא טָבָא, וְכׇל שֶׁכֵּן מִבְּרָא לְבַרְתָּא.

י״בתָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּנָיו נוֹהֲגִין כַּשּׁוּרָה, עָמַד וְכָתַב נְכָסָיו לְיוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל. מָה עָשָׂה יוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל? מָכַר שְׁלִישׁ, וְהִקְדִּישׁ שְׁלִישׁ, וְהֶחֱזִיר לְבָנָיו שְׁלִישׁ.

י״גבָּא עָלָיו שַׁמַּאי בְּמַקְלוֹ וְתַרְמִילוֹ. אָמַר לוֹ: שַׁמַּאי, אִם אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא אֶת מַה שֶּׁמָּכַרְתִּי וּמַה שֶּׁהִקְדַּשְׁתִּי – אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא מַה שֶּׁהֶחְזַרְתִּי,