בבא בתרא קל״ו אBava Batra 136a
א׳כִּדְאָמַר רַב חִסְדָּא: ״וּקְנֵינָא מִינֵּיהּ מוֹסִיף עַל מַתַּנְתָּא דָּא״; הָכָא נָמֵי – דְּאָמַר: ״אַף כְּתוֹבוּ וַחֲתוֹמוּ וְהַבוּ לֵיהּ״.
1
ב׳אִיתְּמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, הֲלָכָה: כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין. וְכֵן אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן, הֲלָכָה: כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין.
2
ג׳מַתְנִי׳ הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו, צָרִיךְ שֶׁיִּכְתּוֹב ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ.
3
ד׳הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לִבְנוֹ לְאַחַר מוֹתוֹ – הָאָב אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכּוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּתוּבִין לַבֵּן; וְהַבֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכּוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּת הָאָב.
4
ה׳מָכַר הָאָב – מְכוּרִים עַד שֶׁיָּמוּת. מָכַר הַבֵּן – אֵין לַלּוֹקֵחַ בָּהֶן כְּלוּם עַד שֶׁיָּמוּת הָאָב.
5
ו׳גְּמָ׳ וְכִי כָּתַב ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״, מַאי הָוֵי? הָא תְּנַן: ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״ – גֵּט וְאֵינוֹ גֵּט; וְאִם מֵת, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת!
6
ז׳הָתָם – מְסַפְּקָא לַן אִי תְּנָאָה הָוֵי, אִי חֲזָרָה הָוֵי; אֲבָל הָכָא – הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: גּוּפָא קְנִי מֵהַיּוֹם, פֵּירָא לְאַחַר מִיתָה.
7
ח׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. רַבָּה בַּר אֲבוּהּ חֲלַשׁ, עָל לְגַבֵּיהּ רַב הוּנָא וְרַב נַחְמָן. אָמַר לֵיהּ רַב הוּנָא לְרַב נַחְמָן, בְּעִי מִינֵּיהּ: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, אוֹ אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי? אָמַר לֵיהּ: טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי לָא יָדַעְנָא, הֲלָכָה אֶיבְעֵי מִינֵּיהּ? אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ בְּעִי מִינֵּיהּ אִי הֲלָכָה אִי לָא, וְטַעְמֵיהּ אֲנָא אָמֵינָא לָךְ.
8
ט׳בְּעָא מִינֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. בָּתַר דִּנְפַקוּ, אֲמַר לֵיהּ: הַיְינוּ טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: זְמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר מוֹכִיחַ עָלָיו. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, מִפְּנֵי שֶׁזְּמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר מוֹכִיחַ עָלָיו.
9
י׳בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: בְּהַקְנָאָה, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: בְּהַקְנָאָה – אֵינוֹ צָרִיךְ.
10
י״ארַב פַּפֵּי אָמַר: אִיכָּא אַקְנְיָתָא דִּצְרִיךְ, וְאִיכָּא אַקְנְיָתָא דְּלָא צְרִיךְ. ״אַקְנְיֵיהּ וּקְנֵינָא מִינֵּיהּ״ – לָא צָרִיךְ. ״קְנֵינָא מִינֵּיהּ וְאַקְנְיֵיהּ״ – צְרִיךְ.
11
י״במַתְקֵיף לַהּ רַב חֲנִינָא מִסּוּרָא: מִי אִיכָּא מִידֵּי דַּאֲנַן לָא יָדְעִינַן, וְסָפְרֵי יָדְעִי? שְׁאֵלוּנְהוּ לְסָפְרֵי דְאַבָּיֵי – וְיָדְעִי, וּלְסָפְרֵי דְרָבָא – וְיָדְעִי.
12
י״גרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: בֵּין ״אַקְנְיֵיהּ וּקְנֵינָא מִינֵּיהּ״, בֵּין ״קְנֵינָא מִינֵּיהּ וְאַקְנְיֵיהּ״ – לָא צְרִיךְ; וּבְ״דוּכְרַן פִּתְגָמֵי דַּהֲוֵי בְּאַנְפַּנָא״ פְּלִיגִי.
13
י״דאָמַר רַב כָּהֲנָא: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא, וַאֲמַר לִי: אַתּוּן – הָכִי מַתְנִיתוּ לַהּ; אֲנַן – הָכִי מַתְנֵינַן לָהּ: אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן, בְּהַקְנָאָה, אֵינוֹ צָרִיךְ – בֵּין ״אַקְנְיֵיהּ וּקְנֵינָא מִינֵּיהּ״, בֵּין ״קְנֵינָא מִינֵּיהּ וְאַקְנְיֵיהּ״ – לָא צְרִיךְ. בְּ״דוּכְרַן פִּתְגָמֵי דַּהֲווֹ בְּאַנְפַּנָא״ – פְּלִיגִי.
14
ט״והַכּוֹתֵב נְכָסָיו לִבְנוֹ לְאַחַר מוֹתוֹ. אִיתְּמַר: מָכַר הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב, וּמֵת הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב –
15