בבא בתרא קל״ז אBava Batra 137a
א׳תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא: ״נְכָסַי לְךָ וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי״, וְיָרַד רִאשׁוֹן וּמָכַר וְאָכַל – הַשֵּׁנִי מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵין לַשֵּׁנִי אֶלָּא מַה שֶּׁשִּׁיֵּיר רִאשׁוֹן.
1
ב׳וּרְמִינְהִי: ״נְכָסַי לְךָ וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי״ – יוֹרֵד רִאשׁוֹן וּמוֹכֵר וְאוֹכֵל, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵין לָרִאשׁוֹן אֶלָּא אֲכִילַת פֵּירוֹת בִּלְבַד.
2
ג׳קַשְׁיָא דְּרַבִּי אַדְּרַבִּי, וּדְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אַדְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל!
3
ד׳דְּרַבִּי אַדְּרַבִּי לָא קַשְׁיָא – הָא לְגוּפָא, הָא לְפֵירָא. דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אַדְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לָא קַשְׁיָא – הָא לְכַתְּחִלָּה, הָא דִּיעֲבַד.
4
ה׳אָמַר אַבָּיֵי: אֵיזֶהוּ רָשָׁע עָרוּם? זֶה הַמַּשִּׂיא עֵצָה לִמְכּוֹר בִּנְכָסִים כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
5
ו׳אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וּמוֹדֶה, שֶׁאִם נְתָנָן בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע – לֹא עָשָׂה כְּלוּם.
6
ז׳מַאי טַעְמָא? אָמַר אַבָּיֵי: מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע לֹא קָנָה אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה, וּכְבָר קְדָמוֹ ״אַחֲרֶיךָ״.
7
ח׳וּמִי אָמַר אַבָּיֵי הָכִי? וְהָא אִיתְּמַר: מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע, מֵאֵימָתַי קָנָה? אַבָּיֵי אָמַר: עִם גְּמַר מִיתָה, וְרָבָא אָמַר: לְאַחַר גְּמַר מִיתָה!
8
ט׳הָדַר בֵּיהּ אַבָּיֵי מֵהַהִיא. מִמַּאי דְּמֵהַהִיא הֲדַר בֵּיהּ? דִּלְמָא מֵהָא הֲדַר בֵּיהּ!
9
י׳לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּתְנַן: ״זֶה גִּיטֵּךְ אִם מַתִּי״; ״זֶה גִּיטֵּךְ מֵחוֹלִי זֶה״; ״זֶה גִּיטֵּךְ לְאַחַר מִיתָה״ – לֹא אָמַר כְּלוּם.
10
י״אאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וַאֲפִילּוּ הָיוּ בָּהֶן עֲבָדִים וְהוֹצִיאָן לְחֵירוּת.
11
י״בפְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא, אֲמַר לֵיהּ: לְמֶיעְבַּד אִיסּוּרָא לָא יָהֲבִינַן לָךְ; קָא מַשְׁמַע לַן.
12
י״גאָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וַאֲפִילּוּ עֲשָׂאָן תַּכְרִיכִין לְמֵת. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: לְשַׁוּוֹיִנְהוּ אִיסּוּרֵי הֲנָאָה לָא יְהַבִי לָךְ; קָא מַשְׁמַע לַן.
13
י״דדָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא: ״אֶתְרוֹג זֶה נָתוּן לְךָ בְּמַתָּנָה, וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי״, נְטָלוֹ רִאשׁוֹן וְיָצָא בּוֹ – בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבִּי וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
14
ט״ומַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבִּי וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָתָם, אֶלָּא דְּמָר סָבַר: קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי, וּמָר סָבַר: קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי. אֶלָּא הָכָא,
15