בבא בתרא ק״מBava Batra 140

א׳שָׁקְלִי לְהוּ בָּנוֹת לְכוּלְּהוּ?! אֶלָּא אָמַר רָבָא: מוֹצִיאִין לָהֶן מְזוֹנוֹת לַבָּנוֹת עַד שֶׁיִּבְגְּרוּ, וְהַשְּׁאָר לַבָּנִים.

ב׳פְּשִׁיטָא – מְרוּבִּין וְנִתְמַעֲטוּ, כְּבָר זָכוּ בָּהֶן יוֹרְשִׁין. מוּעָטִין וְנִתְרַבּוּ, מַאי? בִּרְשׁוּת יוֹרְשִׁין קָיְימִי – הִלְכָּךְ בִּרְשׁוּת יוֹרְשִׁין שְׁבוּח; אוֹ דִּלְמָא, סַלּוֹקֵי מְסַלְּקִי יוֹרְשִׁין מֵהָכָא?

ג׳תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יְתוֹמִין שֶׁקָּדְמוּ וּמָכְרוּ בִּנְכָסִים מוּעָטִין – מַה שֶּׁמָּכְרוּ, מָכְרוּ.

ד׳יָתֵיב רַבִּי יִרְמְיָה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ, וְקָא בָּעֵי מִינֵּיהּ: אַלְמְנָתוֹ, מַהוּ שֶׁתְּמַעֵט בַּנְּכָסִים? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּאִית לַהּ מְזוֹנֵי – מְמַעֲטָא; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּאִילּוּ מִנַּסְבָא – לֵית לַהּ, הַשְׁתָּא נָמֵי לֵית לַהּ?

ה׳אִם תִּמְצָא לוֹמַר: כֵּיוָן דְּאִילּוּ מִנַּסְבָא לֵית לַהּ – הַשְׁתָּא נָמֵי לֵית לַהּ; בַּת אִשְׁתּוֹ, מַהוּ שֶׁתְּמַעֵט בַּנְּכָסִים? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּכִי מִנַּסְבָא נָמֵי אִית לַהּ – וּמְמַעֲטָא; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּאִילּוּ מֵתָה לֵית לַהּ – וְלָא מְמַעֲטָא?

ו׳וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר: כֵּיוָן דְּאִילּוּ מֵתָה לֵית לַהּ – וְלָא מְמַעֲטָא; בַּעַל חוֹב – מַהוּ שֶׁיְּמַעֵט בַּנְּכָסִים? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּכִי מָיֵית נָמֵי אִית לֵיהּ, מְמַעֵט; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דִּמְחַסְּרִי גּוּבְיָינָא, לָא מְמַעֵט?

ז׳וְאִיכָּא דְּבָעֵי לַהּ לְאִידַּךְ גִּיסָא – בַּעַל חוֹב, מַהוּ שֶׁיְּמַעֵט בַּנְּכָסִים?

ח׳בַּת אִשְׁתּוֹ, מַהוּ שֶׁתְּמַעֵט בַּנְּכָסִים? אַלְמְנָתוֹ, מַהוּ שֶׁתְּמַעֵט בַּנְּכָסִים? אַלְמְנָתוֹ וּבַת – אֵי זֶה מֵהֶן קוֹדֶמֶת?

ט׳אֲמַר לֵיהּ: זִיל הָאִידָּנָא וְתָא לִמְחַר. כִּי אֲתָא, אֲמַר לֵיהּ: פְּשׁוֹט מִיהַת חֲדָא, דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַבִּי אַסִּי: עָשׂוּ אַלְמָנָה אֵצֶל הַבַּת – כַּבַּת אֵצֶל הָאַחִין בִּנְכָסִים מוּעָטִין; מָה בַּת אֵצֶל אַחִין – הַבַּת נִיזּוֹנֶת, וְהָאַחִין יִשְׁאֲלוּ עַל הַפְּתָחִים; אַף אַלְמָנָה אֵצֶל הַבַּת – אַלְמָנָה נִיזּוֹנֶת, וְהַבַּת תִּשְׁאַל עַל הַפְּתָחִים.

י׳אַדְמוֹן אוֹמֵר: בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי זָכָר, הִפְסַדְתִּי? וְכוּ׳. מַאי קָאָמַר? אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי זָכָר, וְרָאוּי אֲנִי לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, הִפְסַדְתִּי? אָמַר לֵיהּ רָבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, מַאן דְּעָסֵיק בַּתּוֹרָה הוּא דְּיָרֵית, דְּלָא עָסֵיק בַּתּוֹרָה לָא יְרֵית? אֶלָּא אָמַר רָבָא, הָכִי קָאָמַר: בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי זָכָר, וְרָאוּי אֲנִי לִירַשׁ בִּנְכָסִים מְרוּבִּין, הִפְסַדְתִּי בִּנְכָסִים מוּעָטִין?

י״אמַתְנִי׳ הִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת, וְטוּמְטוּם; בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרוּבִּין – הַזְּכָרִים דּוֹחִין אוֹתוֹ אֵצֶל נְקֵבוֹת. נְכָסִים מוּעָטִין – הַנְּקֵבוֹת דּוֹחוֹת אוֹתוֹ אֵצֶל זְכָרִים.

י״בהָאוֹמֵר ״אִם תֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר – יִטּוֹל מָנֶה״, יָלְדָה זָכָר – יִטּוֹל מָנֶה. ״נְקֵבָה – מָאתַיִם״, יָלְדָה נְקֵבָה – נוֹטֶלֶת מָאתַיִם.

י״ג״אִם זָכָר – מָנֶה, אִם נְקֵבָה – מָאתַיִם״, וְיָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה – זָכָר נוֹטֵל מָנֶה, נְקֵבָה נוֹטֶלֶת מָאתַיִם. יָלְדָה טוּמְטוּם – אֵינוֹ נוֹטֵל. אִם אָמַר: ״כֹּל מַה שֶּׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי, יִטּוֹל״ – הֲרֵי זֶה יִטּוֹל. וְאִם אֵין שָׁם יוֹרֵשׁ אֶלָּא הוּא – יוֹרֵשׁ אֶת הַכֹּל.

י״דגְּמָ׳ דּוֹחִין אוֹתוֹ – וְשָׁקֵיל כְּבַת? הָא קָתָנֵי סֵיפָא: יָלְדָה טוּמְטוּם – אֵינוֹ נוֹטֵל! אָמַר אַבָּיֵי: דּוֹחִין אוֹתוֹ – וְאֵין לוֹ.

ט״ווְרָבָא אָמַר: דּוֹחִין אוֹתוֹ – וְיֵשׁ לוֹ, וְסֵיפָא אֲתָאן לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל – דְּתַנְיָא: יָלְדָה טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס – רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵין קְדוּשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶן.

ט״זמֵיתִיבִי: טוּמְטוּם יוֹרֵשׁ כְּבֵן, וְנִיזּוֹן כְּבַת. בִּשְׁלָמָא לְרָבָא, יוֹרֵשׁ כְּבֵן – בִּנְכָסִים מוּעָטִין, וְנִיזּוֹן כְּבַת – בִּנְכָסִים מְרוּבִּין.