בבא בתרא קמ״ח אBava Batra 148a
א׳שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר ״תְּנוּ הַלְוָאָתִי לִפְלוֹנִי״ – הַלְוָאָתוֹ לִפְלוֹנִי, וְאַף עַל גַּב דְּלֵיתֵיהּ בְּבָרִיא! רַב פָּפָּא אָמַר: הוֹאִיל וְיוֹרֵשׁ יוֹרְשָׁהּ.
1
ב׳רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אָמַר: הַלְוָאָה אִיתָא בְּבָרִיא, וְכִדְרַב הוּנָא אָמַר רַב – דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: ״מָנֶה לִי בְּיָדְךָ, תְּנֵהוּ לִפְלוֹנִי״; בְּמַעֲמַד שְׁלָשְׁתָּן – קָנָה.
2
ג׳אִיבַּעְיָא לְהוּ: דֶּקֶל לְאֶחָד וּפֵירוֹתָיו לְאַחֵר, מַהוּ? מִי שַׁיַּיר מְקוֹם פֵּירֵי, אוֹ לָא שַׁיַּיר? אִם תִּמְצֵי לוֹמַר: לְאַחֵר לָא הָוֵי שִׁיּוּר; לְעַצְמוֹ – ״חוּץ מִפֵּירוֹתָיו״, מַהוּ?
3
ד׳אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן, אִם תִּמְצֵי לוֹמַר: דֶּקֶל לְאֶחָד וּפֵירוֹתָיו לְאַחֵר לָא הָוֵי שִׁיּוּר מְקוֹם פֵּירֵי; דֶּקֶל לְאֶחָד וְשִׁיֵּיר פֵּירוֹתָיו לְפָנָיו – שַׁיַּיר מְקוֹם פֵּירֵי. מַאי טַעְמָא? כֹּל לְגַבֵּי נַפְשֵׁיהּ – בְּעַיִן יָפָה מְשַׁיֵּיר.
4
ה׳אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב אָשֵׁי: אֲנַן אַדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַתְנֵינַן לַהּ. דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: הַמּוֹכֵר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ, וְאָמַר לוֹ: ״עַל מְנָת שֶׁדְּיוֹטָא הָעֶלְיוֹנָה שֶׁלִּי״ – דְּיוֹטָא הָעֶלְיוֹנָה שֶׁלּוֹ.
5