בבא בתרא קס״א בBava Batra 161b
א׳לָאו דְּיַעֲקֹב הוּא.
1
ב׳וְדִלְמָא בִּשְׁמֵיהּ דַּאֲבוּהּ חֲתַם! לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ שְׁמֵיהּ דִּידֵיהּ, וְחָתֵים בִּשְׁמֵיהּ דַּאֲבוּהּ.
2
ג׳וְדִלְמָא סִימָנָא בְּעָלְמָא הוּא דְּשַׁוְּויֵהּ! דְּהָא רַב צָיֵיר כְּווֹרָא, רַבִּי חֲנִינָא צָיֵיר חֲרוּתָא, רַב חִסְדָּא סָמֶךְ, רַב הוֹשַׁעְיָא – עַיִן, רָבָא בַּר רַב הוּנָא – מָכוּתָא! לָא חֲצִיף אִינָשׁ לְשַׁוּוֹיֵהּ לִשְׁמֵיהּ דַּאֲבוּהּ סִימָנָא.
3
ד׳מָר זוּטְרָא אָמַר: לְמָה לָךְ כּוּלֵּי הַאי? כׇּל מְקוּשָּׁר שֶׁאֵין עֵדָיו כָּלִין בְּשִׁיטָה אַחַת – פָּסוּל.
4
ה׳אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַמְּחָקִין כּוּלָּן, צָרִיךְ שֶׁיִּכְתּוֹב ״וְדֵין קִיּוּמֵיהוֹן״. וְצָרִיךְ שֶׁיַּחֲזוֹר מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל שְׁטָר בְּשִׁיטָה אַחֲרוֹנָה; מַאי טַעְמָא?
5