בבא בתרא קע״דBava Batra 174

א׳רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם יֵשׁ נְכָסִים לַלֹּוֶה – אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה לֹא יִפָּרַע מֵהֶן.

ב׳אָמַר רַבָּה בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּמִשְׁנָתֵנוּ – הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ; חוּץ מֵעָרֵב, וְצַיְדָן, וּרְאָיָה אַחֲרוֹנָה.

ג׳אָמַר רַב הוּנָא: ״הַלְוֵהוּ וַאֲנִי עָרֵב״; ״הַלְוֵהוּ וַאֲנִי פּוֹרֵעַ״; ״הַלְוֵהוּ וַאֲנִי חַיָּיב״; ״הַלְוֵהוּ וַאֲנִי נוֹתֵן״ – כּוּלָּן לְשׁוֹן עַרְבוּת הֵן.

ד׳״תֵּן לוֹ וַאֲנִי קַבְּלָן״; ״תֵּן לוֹ וַאֲנִי פּוֹרֵעַ״; ״תֵּן לוֹ וַאֲנִי חַיָּיב״; ״תֵּן לוֹ וַאֲנִי נוֹתֵן״ – כּוּלָּן לְשׁוֹן קַבְּלָנוּת הֵן.

ה׳אִיבַּעְיָא לְהוּ: ״הַלְוֵהוּ וַאֲנִי קַבְּלָן״; ״תֵּן לוֹ וַאֲנִי עָרֵב״ – מַאי?

ו׳אָמַר רַבִּי יִצְחָק: לְשׁוֹן עַרְבוּת – עַרְבוּת, לְשׁוֹן קַבְּלָנוּת – קַבְּלָנוּת.

ז׳רַב חִסְדָּא אָמַר: כּוּלָּן לְשׁוֹן קַבְּלָנוּת הֵן, בַּר מֵ״הַלְוֵהוּ וַאֲנִי עָרֵב״.

ח׳רָבָא אָמַר: כּוּלָּן לְשׁוֹן עַרְבוּת הֵן, בַּר מִ״תֵּן לוֹ וַאֲנִי נוֹתֵן״.

ט׳אֲמַר לֵיהּ מָר בַּר אַמֵּימָר לְרַב אָשֵׁי, הָכִי אָמַר אַבָּא: ״תֵּן לוֹ וַאֲנִי נוֹתֵן״ – אֵין לַמַּלְוֶה עַל הַלֹּוֶה כְּלוּם.

י׳וְלָא הִיא; לָא מִיפְּטַר לֹוֶה מִינֵּיהּ דְּמַלְוֶה, עַד שֶׁיִּשָּׂא וְיִתֵּן בַּיָּד.

י״אהָהוּא דַּיָּינָא דְּאַחֲתֵיהּ לְמַלְוֶה לְנִכְסֵי [דְלֹוֶה] מִקַּמֵּי דְּלִתְבְּעֵיהּ לְלֹוֶה, סַלְּקֵיהּ רַב חָנִין בְּרֵיהּ דְּרַב יֵיבָא.

י״באָמַר רָבָא: מַאן חַכִּים לְמֶעְבַּד כִּי הָא מִילְּתָא, אִי לָאו רַב חָנִין בְּרֵיהּ דְּרַב יֵיבָא! קָסָבַר: נִכְסֵיהּ דְּבַר אִינִישׁ – אִינּוּן מְעָרְבִין יָתֵיהּ; וּתְנַן: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל יְדֵי עָרֵב – לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב, וְקַיְימָא לַן: לֹא יִתְבַּע עָרֵב תְּחִלָּה.

י״גהָהוּא עָרְבָא דְּיַתְמֵי, דְּפַרְעֵיהּ לְמַלְוֶה מִקַּמֵּי דְּלוֹדְעִינְהוּ לְיַתְמֵי;

י״דאָמַר רַב פָּפָּא: פְּרִיעַת בַּעַל חוֹב מִצְוָה, וְיַתְמֵי לָאו בְּנֵי מֶיעְבַּד מִצְוָה נִינְהוּ.

ט״ווְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: אֵימַר צְרָרֵי אַתְפְּסֵיהּ.

ט״זמַאי בֵּינַיְיהוּ?

י״זאִיכָּא בֵּינַיְיהוּ כְּשֶׁחַיָּיב מוֹדֶה. אִי נָמֵי, דְּשַׁמְּתוּהוּ וּמִת בְּשַׁמְתֵּיהּ.

י״חשְׁלַחוּ מִתָּם: שַׁמְּתוּהוּ וּמִת בְּשַׁמְתֵּיהּ, הִלְכְתָא כְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ.

י״טמֵיתִיבִי: עָרֵב שֶׁהָיָה שְׁטַר חוֹב יוֹצֵא מִתַּחַת יָדוֹ – אֵינוֹ גּוֹבֶה. וְאִם כָּתוּב בּוֹ: ״הִתְקַבַּלְתִּי מִמְּךָ״ – גּוֹבֶה.

כ׳בִּשְׁלָמָא לְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ – מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּשֶׁחַיָּיב מוֹדֶה, אֶלָּא לְרַב פָּפָּא – קַשְׁיָא!

כ״אשָׁאנֵי הָתָם, לְהָכִי טְרַח וּכְתַב לֵיהּ ״הִתְקַבַּלְתִּי״.

כ״בהָהוּא עָרְבָא דְּגוֹי דְּפַרְעֵיהּ לְגוֹי מִקַּמֵּי דְּלִתְבְּעִינְהוּ לְיַתְמֵי. אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרַב אָשֵׁי, הָכִי אָמַר אֲבִימִי מֵהַגְרוֹנְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר חָיְישִׁינַן לִצְרָרֵי – הָנֵי מִילֵּי יִשְׂרָאֵל; אֲבָל גּוֹי, כֵּיוָן דְּבָתַר עָרְבָא אָזֵיל – לָא חָיְישִׁינַן לִצְרָרֵי.

כ״גאֲמַר לֵיהּ: אַדְּרַבָּה! אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר לָא חָיְישִׁינַן לִצְרָרֵי – הָנֵי מִילֵּי יִשְׂרָאֵל; אֲבָל גּוֹיִם, כֵּיוָן דְּדִינַיְיהוּ בָּתַר עָרְבָא אָזְלִי, אִי לָאו דְּאַתְפְּסֵיהּ צְרָרֵי מֵעִיקָּרָא – לָא הֲוָה מְקַבֵּל לֵיהּ.

כ״דוְכֵן הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הֶעָרֵב לְאִשָּׁה בִּכְתוּבָּתָהּ [וְכוּ׳]. מֹשֶׁה בַּר עַצְרִי עָרְבָא דִּכְתוּבְּתַהּ דְּכַלָּתֵיהּ הֲוָה. רַב הוּנָא בְּרֵיהּ – צוּרְבָּא מִדְּרַבָּנַן הֲוָה, וּדְחִיקָא לֵיהּ מִילְּתָא. אָמַר אַבָּיֵי: לֵיכָּא דְּנֵיזִיל דְּנַסְּבֵיהּ עֵצָה לְרַב הוּנָא, דִּנְגָרְשַׁהּ לִדְבֵיתְהוּ וְתֵיזִיל וְתִגְבֵּי כְּתוּבָּה מֵאֲבוּהּ, וַהֲדַר נַהְדְּרַהּ?

כ״האֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְהָא ״יַדִּירֶנָּה הֲנָאָה״ תְּנַן! אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַטּוּ כֹּל דִּמְגָרֵשׁ – בְּבֵי דִינָא מְגָרֵשׁ?

כ״ולְסוֹף אִיגַּלַּאי מִילְּתָא דְּכֹהֵן הוּא. אָמַר אַבָּיֵי, הַיְינוּ דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: בָּתַר עַנְיָא אָזְלָא עַנְיוּתָא.

כ״זוּמִי אָמַר אַבָּיֵי הָכִי? וְהָא אָמַר אַבָּיֵי: אֵיזֶהוּ ״רָשָׁע עָרוּם״? זֶה הַמַּשִּׂיא עֵצָה לִמְכּוֹר בִּנְכָסִים כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל!

כ״חבְּנוֹ שָׁאנֵי, וְצוּרְבָּא מֵרַבָּנַן שָׁאנֵי.

כ״טוְהָא עָרֵב הוּא, [וְקַיְימָא לַן] עָרֵב דִּכְתוּבָּה לֹא מִשְׁתַּעְבֵּד! קַבְּלָן הֲוָה.

ל׳הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: קַבְּלָן דִּכְתוּבָּה – אַף עַל גַּב דְּלֵית לֵיהּ נִכְסֵי לְבַעַל, מִשְׁתַּעְבַּד – שַׁפִּיר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: אִי אִית לֵיהּ מִשְׁתַּעְבַּד, אִי לֵית לֵיהּ לָא מִשְׁתַּעְבַּד – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

ל״אאִיבָּעֵית אֵימָא: מִיהְוֵי הֲוָה לֵיהּ, וְאִישְׁתְּדוּף. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אַבָּא לְגַבֵּי בְּרֵיהּ – שַׁעְבּוֹדֵי מְשַׁעְבַּד נַפְשֵׁיהּ.

ל״בדְּאִיתְּמַר: עָרֵב דִּכְתוּבָּה – דִּבְרֵי הַכֹּל לָא מִשְׁתַּעְבַּד. קַבְּלָן דְּבַעַל חוֹב – דִּבְרֵי הַכֹּל מִשְׁתַּעְבַּד. קַבְּלָן דִּכְתוּבָּה, וְעָרֵב דְּבַעַל חוֹב – פְּלִיגִי; מָר סָבַר: אִי אִית לֵיהּ נִכְסֵי לְלֹוֶה – מִשְׁתַּעְבַּד, אִי לֵית לֵיהּ – לָא מִשְׁתַּעְבַּד; וּמָר סָבַר: בֵּין אִית לֵיהּ וּבֵין לֵית לֵיהּ – מִשְׁתַּעְבַּד.

ל״גוְהִלְכְתָא: עָרֵב – בֵּין אִית לֵיהּ וּבֵין לֵית לֵיהּ, מִשְׁתַּעְבַּד; בַּר מֵעָרֵב דִּכְתוּבָּה – דְּאַף עַל גַּב דְּאִית לֵיהּ לְבַעַל, לָא מִשְׁתַּעְבַּד. מַאי טַעְמָא? מִצְוָה הוּא דַּעֲבַד, וְלָאו מִידֵּי חַסְּרֵהּ.

ל״דאָמַר רַב הוּנָא: שְׁכִיב מְרַע שֶׁהִקְדִּישׁ כׇּל נְכָסָיו, וְאָמַר ״מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיָדִי״ – נֶאֱמָן; חֲזָקָה אֵין אָדָם עוֹשֶׂה קְנוּנְיָא עַל הֶקְדֵּשׁ.

ל״המַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן: וְכִי אָדָם עוֹשֶׂה קְנוּנְיָא עַל בָּנָיו?! דְּרַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר ״מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיָדִי״; אָמַר ״תְּנוּ״ – נוֹתְנִין. לֹא אָמַר ״תְּנוּ״ – אֵין נוֹתְנִין. אַלְמָא אָדָם עָשׂוּי שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ אֶת בָּנָיו;