בבא בתרא קע״ו בBava Batra 176b
א׳עָרֵב דְּבֵית דִּין הוּא דְּלָא בָּעֵי קִנְיָן, הָא בְּעָלְמָא בָּעֵי קִנְיָן.
1
ב׳וְהִלְכְתָא: עָרֵב בִּשְׁעַת מַתַּן מָעוֹת – לֹא בָּעֵי קִנְיָן, אַחַר מַתַּן מָעוֹת – בָּעֵי קִנְיָן. עָרֵב דְּבֵית דִּין – לָא בָּעֵי קִנְיָן; דִּבְהָהִיא הֲנָאָה דִּמְהֵימַן לֵיהּ – גָּמַר וּמְשַׁעְבֵּד לֵיהּ.
2
ג׳
הֲדַרַן עֲלָךְ גֵּט פָּשׁוּט, וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת בָּבָא בָּתְרָא
הֲדַרַן עֲלָךְ גֵּט פָּשׁוּט, וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת בָּבָא בָּתְרָא
3