בבא בתרא כ״הBava Batra 25

א׳שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתוֹ גָּלָל.

ב׳מַתְנִי׳ מַרְחִיקִין אֶת הַנְּבֵלוֹת וְאֶת הַקְּבָרוֹת וְאֶת הַבּוּרְסְקִי מִן הָעִיר – חֲמִשִּׁים אַמָּה. אֵין עוֹשִׂין בּוּרְסְקִי אֶלָּא לְמִזְרַח הָעִיר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לְכׇל רוּחַ הוּא עוֹשֶׂה, חוּץ מִמַּעֲרָבָהּ; וּמַרְחִיק חֲמִשִּׁים אַמָּה. וּמֵרְחִיקִין אֶת הַמִּשְׁרָה מִן הַיָּרָק, וְאֶת הַכְּרֵישִׁין מִן הַבְּצָלִים, וְאֶת הַחַרְדָּל מִן הַדְּבוֹרִים. וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בְּחַרְדָּל.

ג׳גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַבִּי עֲקִיבָא הֵיכִי קָאָמַר? לְכׇל רוּחַ הוּא עוֹשֶׂה וְסוֹמֵךְ, חוּץ מִמַּעֲרָבָהּ – דְּמַרְחִיק חֲמִשִּׁים אַמָּה וְעוֹשֶׂה; אוֹ דִּלְמָא: לְכׇל רוּחַ הוּא עוֹשֶׂה וּמַרְחִיק חֲמִשִּׁים אַמָּה, חוּץ מִמַּעֲרָבָהּ – דְּאֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּלָל?

ד׳תָּא שְׁמַע: דְּתַנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לְכׇל רוּחַ הוּא עוֹשֶׂה וּמַרְחִיק חֲמִשִּׁים אַמָּה, חוּץ מִמַּעֲרָבָהּ דְּאֵינוֹ עוֹשֶׂה כׇּל עִיקָּר, מִפְּנֵי שֶׁהִיא תְּדִירָא.

ה׳אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: מַאי תְּדִירָא? אִילֵּימָא תְּדִירָא בְּרוּחוֹת, וְהָא אָמַר רַב חָנָן בַּר אַבָּא אָמַר רַב: אַרְבַּע רוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת בְּכׇל יוֹם, וְרוּחַ צְפוֹנִית עִם כּוּלָּן; שֶׁאִילְמָלֵא כֵּן – אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּים אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת. וְרוּחַ דְּרוֹמִית קָשָׁה מִכּוּלָּן, וְאִילְמָלֵא בֶּן נֵץ שֶׁמַּעֲמִידָהּ – מַחְרֶבֶת אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲמִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר נֵץ, יִפְרֹשׂ כְּנָפָו לְתֵימָן״!

ו׳אֶלָּא מַאי תְּדִירָא – תְּדִירָא בִּשְׁכִינָה. דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בּוֹאוּ וְנַחֲזִיק טוֹבָה לַאֲבוֹתֵינוּ, שֶׁהוֹדִיעוּ מְקוֹם תְּפִלָּה – דִּכְתִיב: ״וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים״.

ז׳מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: וְדִלְמָא כְּעֶבֶד שֶׁנּוֹטֵל פְּרָס מֵרַבּוֹ, וְחוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו וּמִשְׁתַּחֲוֶה! קַשְׁיָא.

ח׳וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא סָבַר: שְׁכִינָה בְּכׇל מָקוֹם. דְּאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, מַאי דִּכְתִיב: ״אַתָּה הוּא ה׳ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְגוֹ׳״? שְׁלוּחֶיךָ לֹא כִּשְׁלוּחֵי בָּשָׂר וָדָם; שְׁלוּחֵי בָּשָׂר וָדָם, מִמָּקוֹם שֶׁמִּשְׁתַּלְּחִים – לְשָׁם מַחֲזִירִים שְׁלִיחוּתָן; אֲבָל שְׁלוּחֶיךָ, לְמָקוֹם שֶׁמִּשְׁתַּלְּחִין – מִשָּׁם מַחְזִירִין שְׁלִיחוּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ״ – ״יָבוֹאוּ וְיֹאמְרוּ״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ״, מְלַמֵּד שֶׁהַשְּׁכִינָה בְּכׇל מָקוֹם.

ט׳וְאַף רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר שְׁכִינָה בְּכׇל מָקוֹם. דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִנַּיִן שֶׁשְּׁכִינָה בְּכׇל מָקוֹם? שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי יֹצֵא, וּמַלְאָךְ אַחֵר יֹצֵא לִקְרָאתוֹ״ – ״אַחֲרָיו״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״לִקְרָאתוֹ״, מְלַמֵּד שֶׁשְּׁכִינָה בְּכׇל מָקוֹם.

י׳וְאַף רַב שֵׁשֶׁת סָבַר שְׁכִינָה בְּכׇל מָקוֹם. דַּאֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְשַׁמָּעֵיהּ: לְכׇל רוּחָתָא אוֹקְמַן, לְבַר מִמִּזְרָח. וְלָאו מִשּׁוּם דְּלֵית בֵּיהּ שְׁכִינָה, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּמוֹרוּ בֵּהּ מִינֵי.

י״אוְרַבִּי אֲבָהוּ אָמַר: שְׁכִינָה בַּמַּעֲרָב – דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מַאי ״אוֹרְיָה״? אֲוִיר יָהּ.

י״באָמַר רַב יְהוּדָה, מַאי דִּכְתִיב ״יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי״? זוֹ רוּחַ מַעֲרָבִית, שֶׁבָּאָה מֵעׇרְפּוֹ שֶׁל עוֹלָם.

י״ג״תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי״ – זוֹ רוּחַ צְפוֹנִית, שֶׁמַּזֶּלֶת אֶת הַזָּהָב. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס״.

י״ד״כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא״ – זוֹ רוּחַ מִזְרָחִית, שֶׁמַּסְעֶרֶת אֶת כׇּל הָעוֹלָם כְּשָׂעִיר. ״וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב״ – זוֹ רוּחַ דְּרוֹמִית, שֶׁהִיא מַעֲלָה רְבִיבִים וּמְגַדֶּלֶת עֲשָׂבִים.

ט״ותַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עוֹלָם

ט״זלְאַכְסַדְרָה הוּא דּוֹמֶה, וְרוּחַ צְפוֹנִית אֵינָהּ מְסוּבֶּבֶת, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעָה חַמָּה אֵצֶל קֶרֶן מַעֲרָבִית צְפוֹנִית – נִכְפֶּפֶת וְעוֹלֶה לְמַעְלָה מִן הָרָקִיעַ. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: עוֹלָם לְקוּבָּה הוּא דּוֹמֶה, וְרוּחַ צְפוֹנִית מְסוּבֶּבֶת, וְכֵיוָן שֶׁחַמָּה מַגַּעַת לְקֶרֶן מַעֲרָבִית צְפוֹנִית – מַקֶּפֶת וְחוֹזֶרֶת אֲחוֹרֵי כִיפָּה;

י״זשֶׁנֶּאֱמַר: ״הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם, וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן וְגוֹ׳״; ״הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם״ – בַּיּוֹם. ״וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן״ – בַּלַּיְלָה. ״סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ״ – אֵלּוּ פְּנֵי מִזְרָח וּפְנֵי מַעֲרָב, שֶׁפְּעָמִים מְסַבַּבְתָּן וּפְעָמִים מְהַלַּכְתָּן.

י״חהוּא הָיָה אוֹמֵר – אֲתָאן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: ״מִן הַחֶדֶר תָּבֹא סוּפָה״ – זוֹ רוּחַ דְּרוֹמִית. ״וּמִמְּזָרִים קָרָה״ – זוֹ רוּחַ צְפוֹנִית. ״מִנִּשְׁמַת אֵל יִתֶּן קָרַח״ – זוֹ רוּחַ מַעֲרָבִית. ״וְרֹחַב מַיִם בְּמוּצָק״ – זוֹ רוּחַ מִזְרָחִית.

י״טוְהָאָמַר מָר: רוּחַ דְּרוֹמִית מַעֲלָה רְבִיבִים וּמְגַדֶּלֶת עֲשָׂבִים! לָא קַשְׁיָא; הָא דְּאָתְיָא מִטְרָא בְּנִיחוּתָא, הָא בִּשְׁפִיכוּתָא.

כ׳אָמַר רַב חִסְדָּא, מַאי דִּכְתִיב: ״מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה״? זוֹ רוּחַ צְפוֹנִית שֶׁמַּזֶּלֶת אֶת הַזָּהָב. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס״.

כ״אאָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא הוּגְשְׁמָה רוּחַ דְּרוֹמִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּגְזֹר עַל יָמִין וְרָעֵב, וַיֹּאכַל עַל שְׂמֹאל וְלֹא שָׂבֵעוּ״, וּכְתִיב: ״צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם״.

כ״בוְאָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין מֵאוֹצָר טוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִפְתַּח ה׳ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב״ – בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין עַל אַדְמָתָם – גְּשָׁמִים יוֹרְדִין מֵאוֹצָר טוֹב; בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין עַל אַדְמָתָם – אֵין גְּשָׁמִים יוֹרְדִין מֵאוֹצָר טוֹב.

כ״גאָמַר רַבִּי יִצְחָק: הָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים – יַדְרִים, וְשֶׁיַּעֲשִׁיר – יַצְפִּין, וְסִימָנָיךְ: שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: לְעוֹלָם יַדְרִים, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁמִּתְחַכֵּם מִתְעַשֵּׁר – שֶׁנֶּאֱמַר: אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד״.

כ״דוְהָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: שְׁכִינָה בַּמַּעֲרָב! דְּמַצְדֵּד אַצְדּוֹדֵי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חֲנִינָא לְרַב אָשֵׁי: כְּגוֹן אַתּוּן, דְּיָתְבִיתוּ בִּצְפוֹנָהּ דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – אַדְרִימוּ אַדְרוֹמֵי. וּמְנָא לַן דְּבָבֶל לִצְפוֹנָהּ דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָיְימָא? דִּכְתִיב: ״מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ״.

כ״המַרְחִיקִין אֶת הַמִּשְׁרָה מִן הַיָּרָק וְכוּ׳. תָּנָא: רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בַּחַרְדָּל, שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִי הַרְחֵק חַרְדָּלֶךָ מִן דְּבוֹרַיי; הַרְחֵק דְּבוֹרֶךָ מִן חַרְדָּלַיי, שֶׁבָּאוֹת וְאוֹכְלוֹת לִגְלוּגֵי חַרְדָּלַיי.

כ״ומַתְנִי׳ מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הַבּוֹר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה, וּבְחָרוּב וּבַשִּׁקְמָה – חֲמִשִּׁים אַמָּה; בֵּין מִלְּמַעְלָה בֵּין מִן הַצַּד. אִם הַבּוֹר קָדְמָה – קוֹצֵץ וְנוֹתֵן דָּמִים, וְאִם אִילָן קָדַם – לֹא יָקוֹץ. סָפֵק זֶה קָדַם וְסָפֵק זֶה קָדַם – לֹא יָקוֹץ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף עַל פִּי שֶׁהַבּוֹר קוֹדֶמֶת לָאִילָן – לֹא יָקוֹץ, שֶׁזֶּה חוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְזֶה נוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ.

כ״זגְּמָ׳ תָּנָא: בֵּין שֶׁהַבּוֹר לְמַטָּה וְאִילָן לְמַעְלָה, בֵּין שֶׁהַבּוֹר לְמַעְלָה וְאִילָן לְמַטָּה. בִּשְׁלָמָא בּוֹר לְמַטָּה וְאִילָן לְמַעְלָה – קָא אָזְלִין שׇׁרָשִׁין מַזְּקִי לַהּ לְבוֹר. אֶלָּא בּוֹר לְמַעְלָה וְאִילָן לְמַטָּה, אַמַּאי? אָמַר רַבִּי חַגָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי: מִפְּנֵי שֶׁמַּחְלִידִין אֶת הַקַּרְקַע וּמַלְקִין קַרְקָעִיתָהּ שֶׁל בּוֹר.

כ״חרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף עַל פִּי שֶׁהַבּוֹר קוֹדֶמֶת לְאִילָן – לֹא יָקוֹץ, שֶׁזֶּה חוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְזֶה נוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. אָמַר רַב אָשֵׁי: כִּי הֲוָאן בֵּי רַב כָּהֲנָא הֲוָה אָמְרִינַן: מוֹדֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּגִירֵי דִידֵיהּ.

כ״טפָּאפִּי יוֹנָאָה עָנִי וְהֶעֱשִׁיר הֲוָה. בְּנָה אַפַּדְנָא. הֲווֹ הָנָךְ עָצוֹרֵי בְּשִׁיבָבוּתֵיהּ, דְּכִי הֲווֹ דָּיְיקִי שׁוּמְשְׁמֵי הֲוָה נָיְידָא אַפַּדְנֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי, אֲמַר לֵיהּ: כִּי הֲוָאן בֵּי רַב כָּהֲנָא הֲוָה אָמְרִינַן: מוֹדֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּגִירֵי דִילֵיהּ.

ל׳וְכַמָּה?