בבא בתרא מ״דBava Batra 44

א׳וְלוֹקְמַהּ בְּגַזְלָן!

ב׳מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנָא סֵיפָא: מָכַר לוֹ פָּרָה, מָכַר לוֹ טַלִּית – דְּדַוְקָא מָכַר, דְּהָוֵה לֵיהּ יֵאוּשׁ וְשִׁינּוּי רְשׁוּת; אֲבָל לֹא מָכַר, דְּהָדְרָא לֵיהּ – לָא; תְּנָא רֵישָׁא נָמֵי מָכַר.

ג׳וְסֵיפָא נָמֵי – נְהִי דְּמִיָּיאַשׁ מִגּוּפַיהּ, מִדְּמֶיהָ מִי מִיָּיאַשׁ? לָא צְרִיכָא, דְּמִית גַּזְלָן – דִּתְנַן: הַגּוֹזֵל וּמַאֲכִיל אֶת בָּנָיו, וְהִנִּיחַ לִפְנֵיהֶם – פְּטוּרִים מִלְּשַׁלֵּם.

ד׳וְלוֹקְמַהּ בְּיוֹרֵשׁ!

ה׳הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: רְשׁוּת יוֹרֵשׁ לָאו כִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ דָּמֵי – שַׁפִּיר; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: רְשׁוּת יוֹרֵשׁ כִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ דָּמֵי – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

ו׳וְעוֹד קַשְׁיָא לֵיהּ לְאַבָּיֵי: מִפְּנֵי שֶׁ״אַחְרָיוּתוֹ עָלָיו״ וְ״אֵין אַחְרָיוּתוֹ עָלָיו״?! מִפְּנֵי שֶׁ״הִיא חוֹזֶרֶת לוֹ״ וְ״אֵינָהּ חוֹזֶרֶת לוֹ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ!

ז׳אֶלָּא כִּדְרָבִין בַּר שְׁמוּאֵל – דְּאָמַר רָבִין בַּר שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת – אֵין מֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידָהּ בִּפְנֵי בַּעַל חוֹבוֹ.

ח׳וְדַוְקָא בַּיִת אוֹ שָׂדֶה, אֲבָל פָּרָה וְטַלִּית – לָא מִיבַּעְיָא

ט׳בִּסְתָמָא דְּלָא מִשְׁתַּעְבְּדָא לֵיהּ, מַאי טַעְמָא? מִטַּלְטְלֵי נִינְהוּ, וּמִטַּלְטְלֵי לְבַעַל חוֹב לָא מִשְׁתַּעְבְּדִי – וְאַף עַל גַּב דִּכְתַב לֵיהּ מִגְּלִימָא דְּעַל כַּתְפֵּיהּ, הָנֵי מִילֵּי דְּאִיתַנְהוּ בְּעֵינַיְיהוּ, אֲבָל לֵיתַנְהוּ בְּעֵינַיְיהוּ – לָא;

י׳אֶלָּא אֲפִילּוּ עֲשָׂאוֹ אַפּוֹתֵיקֵי – נָמֵי לָא. מַאי טַעְמָא? כִּדְרָבָא – דְּאָמַר רָבָא: עָשָׂה עַבְדּוֹ אַפּוֹתֵיקֵי וּמְכָרוֹ – בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה מִמֶּנּוּ. שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ אַפּוֹתֵיקֵי וּמְכָרוֹ – אֵין בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה הֵימֶנּוּ,

י״אמַאי טַעְמָא? הַאי אִית לֵיהּ קָלָא, וְהָא לֵית לֵיהּ קָלָא.

י״בוְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא אַקְנִי לֵיהּ מִטַּלְטְלֵי אַגַּב מְקַרְקְעֵי! דְּאָמַר רַבָּה: אִי אַקְנִי לֵיהּ מִטַּלְטְלֵי אַגַּב מְקַרְקְעֵי – קָנֵי מְקַרְקְעֵי קָנֵי מִטַּלְטְלֵי. וְאָמַר רַב חִסְדָּא: וְהוּא דִּכְתַב לֵיהּ: ״דְּלָא כְּאַסְמַכְתָּא וּדְלָא כְּטוּפְסָא דִשְׁטָרֵי״.

י״גהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁלָּקַח, וּמָכַר לְאַלְתַּר.

י״דוְלֵיחוּשׁ דִּילְמָא ״דְּאֶיקְנֵי״ הוּא! שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ: ״דְּאֶיקְנֵי״; קָנָה וּמָכַר, קָנָה וְהוֹרִישׁ – לֹא מִשְׁתַּעְבֵּד?

ט״ולָא צְרִיכָא, דְּקָאָמְרִי עֵדִים: יָדְעִינַן בֵּיהּ בְּהַאי דְּלָא הֲוָה לֵיהּ אַרְעָא מֵעוֹלָם.

ט״זוְהָאָמַר רַב פָּפָּא, אַף עַל גַּב דַּאֲמוּר רַבָּנַן: הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת, וּבָא בַּעַל חוֹב וּטְרָפָהּ – אֵינוֹ חוֹזֵר עָלָיו; נִמְצֵאת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ – חוֹזֵר עָלָיו!

י״זהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּמַכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא בַּת חֲמוֹרוֹ.

י״חוְרַב זְבִיד אָמַר: אֲפִילּוּ נִמְצֵאת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ – אֵינוֹ חוֹזֵר עָלָיו, דַּאֲמַר לֵיהּ: לְהָכִי זַבֵּינִי לָךְ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת.

י״טגּוּפָא – אָמַר רָבִין בַּר שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת – אֵין מֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידָהּ בִּפְנֵי בַּעַל חוֹבוֹ. הֵיכִי דָּמֵי?