בבא בתרא מ״ט בBava Batra 49b
א׳נַחֲלָה הַבָּאָה לוֹ לְאָדָם מִמָּקוֹם אַחֵר, אָדָם מַתְנֶה עָלֶיהָ שֶׁלֹּא יִירָשֶׁנָּה. וְכִדְרָבָא – דְּאָמַר רָבָא: כׇּל הָאוֹמֵר ״אִי אֶפְשִׁי בְּתַקָּנַת חֲכָמִים״ כְּגוֹן זֹאת, שׁוֹמְעִין לוֹ.
1
ב׳מַאי ״כְּגוֹן זֹאת״? כִּדְרַב הוּנָא אָמַר רַב – דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: יְכוֹלָה אִשָּׁה שֶׁתֹּאמַר לְבַעְלָהּ: ״אֵינִי נִיזּוֹנֶת וְאֵינִי עוֹשָׂה״.
2
ג׳הָא רְאָיָה – יֵשׁ? תֵּימָא: ״נַחַת רוּחַ עָשִׂיתִי לְבַעְלִי״!
3
ד׳מִי לָא תְּנַן: לָקַח מִן הָאִישׁ, וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִשָּׁה – מִקָּחוֹ בָּטֵל; אַלְמָא אָמְרָה: ״נַחַת רוּחַ עָשִׂיתִי לְבַעְלִי״, הָכָא נָמֵי תֵּימָא: ״נַחַת רוּחַ עָשִׂיתִי לְבַעְלִי״!
4
ה׳הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא בְּאוֹתָן שָׁלֹשׁ שָׂדוֹת – אַחַת שֶׁכָּתַב לָהּ בִּכְתוּבָּתָהּ,
5